דף הבית > אקדמות מילין > גיליון כ"ב
אקדמות מילין

אקדמות מילין: גיליון כ"ב

בבחירות האחרונות התחרו על קולו של הבוחר הציוני הדתי שתי מפלגות דתיות שמחלוקת אידאולוגית שוררת ביניהן על דגשים וסדרי עדיפויות בעולם הדתי המודרני. אל המחלוקת המעניינת הזאת מתקשר המאמר הפותח של הגיליון: הציונות הדתית על סף האלף השלישי - שתי תרבויות אמוניות. במאמרו בוחן ד"ר שלמה פישר שני מסלולים רעיוניים רוחניים ופרקטיים הנובעים מתורת הרב קוק, והוא עושה זאת מפרספקטיבה של ההגות הכלל–עולמית. לטענתו, למגמות אלו בתורת הרב קוק, וכן למחשבה האמונית בכלל יש דפוס, מבנה או תצורה מודרניים. במילים אחרות, גם מרכיבי הרעיונות וגם היחסים בין המרכיבים האלה דומים למערכות חשיבה של הוגים מודרניים.


לסוגיות העומדות ברום עולמה של הציונות הדתית מתחבר מאמרו הפולמוסי של הרב ד"ר מיכאל אברהם, התוקף את הקריאה שקרא הרב ד"ר יהודה ברנדס במאמרו על אודות הגיור מהגיליון הקודם להפסקת הכניעה לתכתיבים החרדיים ולנקיטת דרך של פסיקה ממלכתית מצד רבני הציונות הדתית. האם רק החרדים וההלכה חייבים להתפשר, אבל מהחילונים אין לדרוש דבר? שואל מיכאל אברהם, היוצא נגד הלגיטימציה התורנית שמבקשת הציונות הדתית להעניק לציבור החילוני במדינה, וטוען להרסנותו של הזיהוי שעושה הציונות הדתית בין ישראליות ליהדות.


לקראת חג הפורים האחרון )תשס"ט( יצא הרב עובדיה יוסף בפסיקה חדשנית המתירה לנשים לקרוא מגילה לא רק לעצמן, אלא גם לגברים, ולהוציאם ידי חובה. סוגיית מעמדה של האישה בעולם הדתי רלוונטית מתמיד, כך מסתבר. לסוגיה זו קשורים ארבעה ממאמרי הגיליון. ראשון להם הוא מאמרה של ד"ר חנה קהת, שדן במעמדה של האישה במשנת הרב קוק. מאמרה של קהת מצביע על עמדה שמרנית ואנטי–פמיניסטית עקבית בדברי הרב ובתורתו, המשמרת את המבנה ההיררכי הקלסי של היהדות, שממנו עולה מהותה הנחותה של האישה.


מאמרו של אלדד וייל דן בפעולתו המהפכנית של הרבי מלובביץ' האחרון בנושא הנשים ומעמדן. הרחבת האפשרויות בנוגע לתפקידי ההנהגה הדתיים, והשינויים שיזם בגישה ההלכתית הכוללים פתיחת אוצרות התורה בפני נשים, שינו את מעמדן של הנשים בחברה הדתית. ר' מנחם מנדל שניאורסון, שעסק בעיקר בביטול ההיררכיה של גבר–אישה, חומר–רוח, לא היה ככל הנראה פמיניסט, אך אין ספק שפעל לקדם את הנשיות בשורה של מעשים שהיה בהם חידוש עצום, בניגוד להרגלים המסורתיים. בדמותה של האישה הלמדנית הראשונה המוכרת לנו, ברוריה, עוסקת ד"ר דליה חושן, המסכמת את עיקרי החידושים מתוך ספרה ברוריה התנאית  (שיצא לאור באנגלית). חושן קוראת להפקעת נושא ברוריה, סיפוריה ותורותיה התלמודיות

מהזרועות החובקות של המחקר הפמיניסטי, המשטיח, לדבריה, את הדיון ומחמיץ את עיקרו. באמרותיה של ברוריה, בסיפורים על אודותיה ובהלכות הנמסרות משמה מסתתרת שיטה תורנית רוחנית עקבית, הדומה במפתיע דווקא למשנתו של ר' אליעזר הגדול, מי שנחשב למתנגד הגדול ללימוד תורה על ידי נשים.


לסיום חטיבה זו וכמשקל נגד, אנו מציעים לקרוא את מאמרו של הרב חיים נבון, המציג את זרם ההגות השמרנית שהתפתח בעיקר באנגליה ובארצות הברית, ואשר שב בסוף המאה העשרים, בגלגול מחודש, למלא תפקיד משמעותי במחשבה המדינית ובמעש הפוליטי בארצות הברית. מההגות השמרנית, טוען הרב נבון, אפשר להפיק מודל שישמש אותנו לבחינת אפשרותם ואופן יישומם של שינויים בהלכה היהודית ובמוסדות הדתיים המסורתיים.


דעות דחויות אינן בטלות, טוען הרב ד"ר יהודה ברנדס, אפילו אם מדובר בדעות שנדחו לחלוטין ובאופן הברור ביותר מפסיקת ההלכה הרשמית. אף על פי כן ממשיכים ללמוד ולפרש אותן, ולא עוד אלא שהן מוצאות את ביטוין המעשי בבוא העת. במאמרו שביתת כלים ואוטומציה בשבת - שימור הרעיונות בהלכה הוא מדגים עיקרון זה. האמצעים השונים שנקט ר' יוזל מנובהרדוק כדי להטמיע בקרב תלמידיו את שיטתו המיוחדת והרדיקלית גרמו לא אחת להרמת גבה. את השיטה מתאר נועם גרין במאמרו המרתק "שבע יפול צדיק וקם" - על מגמות אנטינומיסטיות בנובהרדוק. ניתוח רעיוני–ספרותי משווה לגרסאותיו השונות של סיפור שני הציירים בספרות העולם, בכתביהם של ר' נחמן מברסלב, של ר' ישראל מרוז'ין ושל בעל 'עקדת יצחק', מציע זאב קיציס - רב, איש אקדמיה וצייר - במאמרו שני הציירים - סיפור משתקף בראי: גלגולה של מעשייה, מן המאה הראשונה ועד רבי נחמן מברסלב. האם ניתן להאשים את הציונות הכללית ב"רצח אב"? מאמרו החשוב, אם כי השנוי במחלוקת, של ד"ר דרור אידר על רצח האל בציונות הכללית מוסיף להכות גלים גם בגיליון הזה. מגיבים לו בהתנגדות חריפה פרופ' חמוטל בר–יוסף, ד"ר יואל פינקלמן וד"ר קלמן נוימן.


"אין אלה ימים טובים כל כך לטעון בזכותו של הקפיטליזם החופשי", כותב גלעד סרי לוי בביקורתו הנוקבת על ספרו של הרב זקס לכבוד השוני - כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבויות? על רקע המשבר הכלכלי הגדול מבקש לו העולם פתרון מוסרי אחר, טוען סרי לוי, כזה המבין את בעיותיו המהותיות של הקפיטליזם, ואינו מוכן לקבל את המפולת הגדולה כ"תיקון טכני" או כסתם "כשל שוק" קטן ולא–חשוב בדרך אל שדות השגשוג הנצחיים.


את הגיליון חותם ד"ר ברוך כהנא בדברי הארה וביקורת על ספרו של דרור בונדי אַיֶּכָּה? על משנתו של אברהם יהושע השל.

 

דוד ענקי        חיותה דויטש

לתוכן עניינים: גיליון כ"ב