דף הבית > אקדמות מילין > גיליון י"ח
אקדמות מילין

אקדמות מילין: גיליון י"ח

על סדר היום
המלחמה האחרונה הביאה אינטלקטואלים ופובליציסטים למסקנה שחייב לחול מפנה בחלום הישראלי. התחזקה ההכרה שהעובדה שהמלחמה לא הוכרעה באופן חד-משמעי קשורה לא רק להיבטים מבצעיים, אלא גם לחוסן הלאומי של מדינת ישראל. החשש מפני התעצמות העימותים בשנים הקרובות מחייב, לדעת רבים, שינוי באורח החיים בישראל המתאים למדינה החיה בתנאי שלום ולא למדינה שסכנה קיומית מרחפת מעליה כל העת.

אחד הרעיונות הנשמעים יותר ויותר הוא שנדרש מהלך נפשי ותרבותי של ויתור; ויתור מסוים על אורח חיים נהנתני לטובת ביסוס עוצמה רוחנית ושורשים תרבותיים שיתנו מענה לשאלת ה"למה": למה להילחם ולמה להיות נכונים להיהרג. על תכניה של העוצמה הרוחנית יתקיים בוודאי ויכוח מבורך, אך התנאי לדיון כזה הוא עצם הנכונות לעצב כאן אתוס ציוני מעודכן.


הוויתור הוא מהלך נפשי קשה ביותר. כאשר נדרשים לוותר, נדרשים לחתוך בבשר החי, אם בזכויות, אם בשאיפות ואם בנוחות. הוויתור נתפס לעתים כחולשה, אך למעשה הוא מחזק את היסודות החיוביים בחברה. מקום שבו אנשים מוכנים לוותר הוא בהכרח מקום נוח יותר לחיות בו. אפשר להגיע בו להישגים גבוהים ואפשר לגבש את הקולקטיב באופן יעיל והרמוני.

לא נחדש אם נטען שהנכונות לוויתור מהווה מזור לחוליים רבים בחברה ובאנושות. סכסוכים רבים מושתתים על חוסר גמישות, ומחלוקות יכולות להיפתר באמצעות ויתורים הדדיים. כך גם בעיות קשות של איכות הסביבה, ההולכות ותופסות מקום מרכזי בסדר היום הציבורי העולמי, יכולות להצטמצם עד מאוד אם תהיה נכונות המונית לוותר על אורח חיים בזבזני ואינדיבידואליסטי.

כיצד יכול מהלך כזה להשפיע על החברה בישראל? קשה להעריך את עומק התהליך הנמצא כעת בתחילתו. אפשר רק לצפות שיבשילו התנאים לשיח ציבורי רציני שבו יש משקל לתפיסה המסורתית היהודית הדוגלת בדחיית סיפוקים. לא ניכנס כאן לדיון הרציני בפני עצמו בדבר יכולתם של אנשים דתיים לוותר על עקרונותיהם הנתפסים כנתונים מאת האל. ללא קשר לכך, אנו סבורים שקרבים ימים שבהם המסורת היהודית על תובנותיה ארוכות השנים תוכל לנהל באמצעות נושאיה דו-שיח רציני ונוקב עם הליברליזם המערבי הנמצא כעת במבוכה מסוימת אל נוכח האיום האסלאמי הפונדמנטליסטי. זהו אתגר מעורר מחשבה, וראוי לתת עליו את הדעת.

 

על הגיליון
המאמר הפותח את הגיליון, מאמרו של ד"ר אלון גושן-גוטשטיין, הוא קריאה לדיון נוקב על השיח הבינדתי, על סיכוייו וסיכוניו, ובעיקר על תרומתו להעשרה דתית. נשאף להעמיק את הדיון הזה בגיליונות הבאים.
מנגנוני המוסריות של ההלכה נידונים בכמה מאמרים מזוויות שונות. מעמדו של עמלק וההתמודדות עם מה שנראה כקריאה לרצח-עם נידון במאמרו של הרב ד"ר יצחק דב קורְן. העגינות ובעיותיה ותמרון ההלכה בין עקרונות-על שונים נפרשים במאמרו של הרב ד"ר יהודה ברנדס, וניתוח סוגיות העוסקות ברכושו של נוכרי מנקודות מבט שונות מובא במאמרו של יונתן פיינטוך.

ההתנתקות ואירועי עמונה יצרו תסיסה בקרב רבים מבניה ומבנותיה של הציונות הדתית. הרב יהודה הרצל הנקין מבקש במאמרו לבדוק את תבניות המחשבה ההלכתיות המוכרות שהתערערו ולהציע קריאה הלכתית זהירה לאירועים, שאינה מחויבת לאידאולוגיה כזו או אחרת, ומציגה את אמות המידה ההלכתיות לסוגיות נוקבות, כגון לגיטימיות של החלטות מדיניות מפלות וגבולות המחאה.

החינוך האזרחי בבתי הספר הדתיים נתקל לעתים בבעיות בשל הבדלים בתפיסות היסוד בין התרבות הדמוקרטית לתרבות הדתית. יצחק גייגר מציע במאמרו התאמה של תוכנית הלימודים הקיימת לחינוך הדתי.
ד"ר דליה שרה מרקס מנתחת במאמרה תפילות שהתחברו הן מימין הן משמאל לקראת ביצוע תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף בקיץ תשס"ה, וחושפת מסמכים נפשיים ודתיים מרתקים.

חשיבותו של ספרו באנגלית של הרב י"ד סולובייצ'יק עבודה שבלב (Worship of the Heart), בעיותיו וסוגיות שונות הקשורות לתפילה, נידונו במאמרו של הרב אליקים קרומביין.
מדור המאמרים נחתם בכמה תגובות על דברים שהתפרסמו בגיליון הקודם. זיוה אופק מגיבה לזאב שביידל בעניין מעמדם של ההומוסקסואלים בחברה הדתית, ושביידל משיב לה, וד"ר דוד ברגר מגיב לדוד ענקי בעניין משיחיות חב"ד.

במדור ביקורת הספרים שלושה מאמרים. ד"ר חנוך בן-פזי מבקר את ספרו של פרופ' אפרים מאיר, מעשה זיכרון (רסלינג, תל-אביב 2006) וכותב על השיח הפילוסופי של השואה; דוד מ' פויכטונגר מבקר את ספרו של פרופ' מנחם לורברבוים, פוליטיקה וגבולות ההלכה (מכון שלום הרטמן, ירושלים 2005) ודן במעמדה של הפוליטיקה בהגות היהודית הספרדית בימי הביניים; אריה טפר מבקר את ספרו של פרופ' יחזקאל דרור, איגרת למנהיג יהודי-ציוני ישראלי (כרמל, ירושלים 2005) וכותב על כשלי המנהיגות הפוליטית בישראל.

 

העורכים

 

לתוכן עניינים: גיליון י"ח