דף הבית > אקדמות מילין > גיליון ד'
אקדמות מילין

אקדמות מילין: גיליון ד'

 כוחה של המסורת בא לידי ביטוי בחיוניותה בעולם משתנה. החדשנות הקוראת לעתים תגר על המסורת, מהווה במקרים רבים גם גורם מפרה. המחוייבות למסורת מציבה את האדם על רצף של משא ומתן עם מקורותיו, תוך נסיון מתמיד לפרשם בהתאם לצרכי השעה ולערכיה.


מעניין לציין בהקשר זה, כי מחקרים שעסקו בשיווק מוצרים חדשים העלו, כי רובם של המוצרים החדשים אינם מצליחים להקלט, כיוון שהציבור מעדיף להצמד למותגים מוכרים. דומה כי חכמה זו הלקוחה מעולם השיווק והפרסום משקפת תובנה בסיסית בהוויה האנושית: האדם מטבעו מעדיף להמשיך דבר קיים. כלומר, למרות כוחו של דבר חדש, לאדם ישנה נטיה אינטואיטיבית להתחבר למסורת - ומסורת לא מייצרים, אלא ממשיכים; ואכן, הרצף: ההתלות בעבר וההמשכיות בהווה ובעתיד הם לב ליבה של המסורת, סוד כוחה וחיוניותה, ולעתים - מקור המרי.


מאמרו של שי עקביא ווזנר, הפותח את הגליון הנוכחי, עוסק בסוגית הפרשנות ההלכתית. המאמר מצביע על מספר כיוונים הקיימים בספרות הרבנית, ובוחן את היחס בין משמעות הטקסט לבין הפירוש שניתן לו. פירושים הרחוקים מפשט הכתוב ניתנו לעתים משיקולים הלכתיים או משיקולים חינוכיים ומחבר המאמר עומד על כך. מדיון זה עולה גם השאלה האם היו הפוסקים מודעים למהלך הפרשני שבצעו, ואם כן, כיצד נימקו אותו.


ערכי המודרנה, החירות והדגש על הפרט חוללו מהפכה בתודעתם של רבים והביאו ל'משבר האמונה'. אמות הספים של העולם המסורתי זועזעו והרוח החדשה זרעה ספקות בעולם המחשבה הדתית ומטבע הדברים לבשו שאלות האמונה צורה חדשה. המאמר השני, פרי עטו של בנימין בראון, חושף את ההתמודדות של ההגות החרדית עם משבר האמונה. הכותב סוקר לעומק שלושה כיוונים מרכזיים שהתפתחו בהגות זו, ומראה כי על אף ששמרה עצמה מהלכי הרוח החיצוניים, ניכר כי ההגות החרדית עשתה מאמץ לארגן מחדש את המקורות הישנים נוכח משבר האמונה. כדגם חינוכי, מהווה המודל החרדי דוגמא לריטוריקה שמרנית המכסה על התמודדות רצינית, שאינה מבקשת לסווג את עצמה כנועזת.


חמישים שנות מדינה הינם, מטבע הדברים, זמן לחשבון נפש. עמדנו בתחילת דברינו על היחס בין ישן לחדש, ודומה כי הציונות הינה דוגמא לתנועה שמצאה את עצמה משתייכת לעולמות שונים. מצד אחד היו שראו בה חוליה עדכנית של היהדות המסורתית המגלמת את השאיפה המשיחית המסורתית. מאידך, היו ששללו את היחוס הזה וויתרו על הרצף התרבותי עם האומה שנתפסה כבעלת אופי דתי גרידא. הם העדיפו את דחיית הישן מפני החדש. שאלות אלו שלבשו צורות חדשות בזמנים שונים, עולות לאחרונה בלבוש הפוסט-ציוני ונראה כי מתבקש דיון בסוגיה זו במסגרת 'אקדמות'. ואכן, מסתו של פרופ' יעקב רבקין היא פתיחה לדיון כזה. מסה זו משקפת נקודת מבט של יהודי החי בחו"ל, הרואה את מדינת ישראל מזוית שאינה מוכרת למי שחי את ההוויה הציונית בארץ ישראל.

 

העורכים

לתוכן עניינים: גיליון ד'