דף הבית > אקדמות מילין > גיליון כ"ד
אקדמות מילין

אקדמות מילין: גיליון כ"ד

נושאיו של הגיליון הנוכחי של אקדמות רבים ושונים זה מזה. המאמרים מנסים כל אחד בדרכו לגעת בחומרים הממשיים, האקטואליים והרוחניים של חיינו כאן, ולבחון אותם מזווית ראייה יהודית, אישית ומחקרית. את הגיליון פותח מאמרו של הרב ד"ר יהודה ברנדס, הלומד את מקורות חז"ל בסוגיית ה"חכם ששמועתו רעה". שילובם של דברי אגדה בסוגיה הלכתית, טוען ומדגים הרב ברנדס, משמש לעתים קרובות לעידון ההבחנות ולהצבעה על רגישויות שאינן ניתנות לפתרון בקצובות ההלכתיות.


נגד הרפורמה בקרקעות המדינה יצאו רבים וטובים. על סמך ניתוח מחודש של מקורות ופסיקות בנושא מציגה עו"ד הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי במאמרה עמדה הפוכה, המתבוננת על הרפורמה בקרקעות באופן חיובי יותר.


השיח האמנותי בישראל הוא מורכב, טוען דוד שפרבר במאמרו על שיח האמנות בישראל והקול היהודי: מצד אחד אפשר לזהות בו דפוסים קבועים ומקובלים, שלפיהם אמנות וחילוניות ניצבות אל מול מסורת ודת. מצד אחר אפשר למצוא גם קווי המשכיות, שימוש במסורת היהודית וחלחול שלה לתוך האמנות המקומית. אהרון אריאל לביא מבקש במאמרו לגבש שיח משותף סביב עיצוב הגישה הסביבתנית. תומר פרסיקו בודק במאמרו את מקורות הניו-אייג' האופנתי כל כך בארץ ובעולם ומנתח את מחיריו. "נוצרים רבים כיום אינם מבינים מדוע עליהם להישאר נאמנים לכנסייה שאליה נולדו, והם יוצאים לחפש רוחניות אקלקטית וסינקרטית", הוא כותב. "זהו הכיוון הטבעי כאשר הקשר עם האל מוגדר כפנימי במהותו". פרסיקו מעמיד אתגר גם בפני יהדות זמננו: "אם תרצה היהדות להישאר דת אחת, קהילתית, אף לאומית", הוא כותב, "היא תיאלץ לשמור על ההכרה בנחיצותן של המסורת הייחודית לה והמצוות 'החיצוניות', ועם זאת להטעין אותן במשמעות ובחוויה. לאחוז בזה, וגם מזה לא להניח ידה. ייתכן שדבר זה ידרוש גם ריכוך של המשיכה, הטבעית כאשר הקשר עם האל מוגדר כחיצוני במהותו, לדקדוקי עניות ולהקפדה על כל קוצו של יוד, וייתכן שזה יצריך התמודדות מחודשת, ברוח הנביאים, עם תופעת 'מצוות אנשים מלומדה'".


ניתוח מקראי ספרותי של פרשות הגר ושרה משמש את פרופ' אדמיאל קוסמן לבדיקת היחס הרוחני לאסלאם. השוואה מאלפת בין עקרון ההפרכה של פילוסוף המדע פופר ובין העקרונות החז"ליים המשמשים להפרכת עדים זוממים הוא הציר המרכזי במאמרם של בני הזוג, הפרופסורים חנינה וימימה בן מנחם. ד"ר ציפי קויפמן מנתחת את נושא "העבודה בגשמיות" במשנתו של אברהם יהושע השל, ומאירה אותו מתוך הצבעה על שורשיו הסמויים והגלויים בחסידות. ד"ר דליה מרקס פורשת בפני הקורא את הדרכים הרבות שבהן הובן ופורש בעשרות השנים האחרונות ועד ימינו סיפור עזיבת ירושלים ובניית יבנה של רבן יוחנן בן זכאי, על ידי נציגים של עמדות רוחניות ופוליטיות שונות ומגוונות.

 

בסופו של הגיליון בחרנו לחזור לנושא הגיור הממשיך לבעור ולהיות שנוי במחלוקת. בימים אלה התקבלה בקריאה טרומית הצעת החוק של חבר הכנסת דוד רותם בנושא זה, והרוחות, כדרכן, נסערו שוב. בהמשך למאמרי הגיור מגיליון כא, מציג פרופ' אריה אדרעי באופן מפורט ומקיף את המקורות ההלכתיים והמשפטיים שעליהם מתבססת המשנה הציונית-דתית המתונה בסוגיית הגיור, ואילו הרב ישראל רוזן מביע את עמדתו כמי שמצוי 'בפנים', בתוך כבשונו של מעשה הגיור עצמו. שני הכותבים ממשיכים ומגיבים לדברי קודמיהם בגיליונות הקודמים.


לסיום – שני ספרים נסקרים במדור ביקורת הספרים שלנו, האחד עוסק בקולנוע ובעולם יהודי, והשני – בדרשות לחג הפסח של הרב שג"ר שקובצו לספר על ידי תלמידי הרב.


ובטרם נאחל לכולכם פסח כשר ושמח וקריאה מהנה, אנו מבקשים לספר לכם כי לקראת גיליון כה של אקדמות, העתיד אי"ה לראות אור לקראת החגים ואשר יציין גם י"ג שנים להופעת כתב העת, אנו מזמינים את ציבור הקוראים לשלוח למערכת מאמרים פרי מחקרם והגותם העוסקים בהיבטים שונים של החוויה הדתית מנקודות מבט שונות. אורך המאמרים לא יעלה על 7,000 מילה (כולל הערות שוליים). המועד האחרון למשלוח המאמרים הוא א' בסיוון התש"ע (14.5.2010). כתובת למשלוח press@bmj.org.il.

 

בברכת פסח כשר ושמח, בשורות טובות, ישועות ונחמות
דוד ענקי חיותה דויטש

לתוכן עניינים: גיליון כ"ד