A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - במדברמות ישרים
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > במדבר
מאמרים

בלק: מות ישרים /

הרב ד"ר יהודה ברנדס

בלעם מאחל לעצמו "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו". המפרשים עסקו בשאלה מה טיבו של "מות ישרים" זה, שאותו רשע ביקש לעצמו. ומהו ניגודו, מות רשעים.

 

יש מפרשים ש"ישרים" מרמז לשלשת האבות[1] ויש אומרים שהכוונה היא לכל עם ישראל, וישרים מקביל ל"ישרון", אחד מכינוייו של עם ישראל בתורה.[2]  בלעם הודה בעל כרחו בגדולתם של ישראל וביקש להספח אליהם, ולו במותו. מהו אותו "מות ישרים" שאיחל לעצמו? רבים מפרשים שבדבריו אלה רמז בלעם לקיום משמעותי אחרי המוות, וזוהי אותה "אחרית", שלשמה כדאי למות מות ישרים.

 

חז"ל החשיבו את בלעם לגדול הנביאים באומות העולם, שהתקרב ברמתו לנבואת משה רבנו בישראל. אלא שבלעם קלקל והשחית והלך אחרי תאוותו. הביקורת כלפיו חמורה אף יותר משאר רשעי אומות העולם, בשל הפער העצום בין כישוריו הרוחניים וההישגים הנבואיים שהגיע אליהם, לבין כשלונו המחפיר. הפער הזה מתברר והולך לכל אורך פרשתנו, החל מהדיאלוג המתחכם והיהיר שלו עם זקני מואב ומדין, דרך המפגש המביך עם המלאך והאתון בדרך, הסתירה הגלויה בין רצונו לקלל לבין הברכות הנמלצות שיצאו מפיו, ועד לעצה הרעה שעלה בידו לייעץ לבלק כדי לפגוע בישראל באמצעות הזנות בשיטים.

 

יש אומרים, שחלק מדברי בלעם אינם דבר ה', אלא נבעו ממנו עצמו. אלו הם המקומות שבהם הוא דיבר על עצמו, בלשון מדבר בעדו. דברים שביקש בלעם לומר בשבח ישראל מרצונו, לא מאת ה' באו וה' לא תקנם ולא הפכם. בכלל זה גם את תקוותו-תפילתו על אופן מותו, ניסח בעצמו. בכך מתעצמת הכרתו של אותו נביא-אומות-העולם, גם בגדולתם של ישראל, גם במציאות של קיום משמעותי שלאחר המוות.[3]

מעלתו של בלעם ניכרת מכך שברכותיו נכנסו לתורת משה, ואף נחשבו, בלשון חז"ל, כספר לעצמו: "משה כתב ספרו ופרשת בלעם".[4] פסוקי הברכה הפכו להיות יסוד ומצע לאינספור דרשות בשבחם של ישראל. צפייתו את מחנה ישראל משמשת כבסיס להלכות שכנים במסכת בבא-בתרא ובעיקר להלכות הצניעות בסידור פתחי הבתים והחצרות, וברכת "מה טובו אהליך ישראל" מצאה את מקומה בסידור התפילה היומיומי, בכניסה לבית הכנסת.

 

לפיכך, יש להניח שגם תקותו למות מות ישרים יכולה להחשב כתפילה ובקשה ראויה לכל אדם, בוודאי לכל אדם כשר מישראל.

 

בלעם הרשע לא זכה שתפילתו תיענה שהרי לא היה בכוחו להתגבר על יצרו ולהצטרף אל עדת הישרים. לפיכך מת מיתה בזויה, והוא נמנה במשנה כסמל לאלו שאין להם חלק לעולם הבא.[5]  היו שהקשו, מדוע אם כן נזכרה בכלל תפילת שווא זו בתורה,[6] והתשובה פשוטה אף על פי שלאותו רשע לא הועילה, הרי זו תפילה ראויה ורצויה שיש לכל אדם ללמוד ממנה, לשאוף ולהשתדל להיות מאלו המתים מות ישרים.

 

מדרגות מדרגות יש במיתתן של ישרים, צדיקים וקדושים. מעל לכולם, הנהרגים על קידוש השם. כך ניסח זאת הרב מנשה קליין, האדמו"ר מאונגוואר, שאיבד את משפחתו בשואה, שרד את מחנות הריכוז והקים מחדש את קהילת אונגוואר, תחילה בארצות הברית ולאחר מכן בירושלים. במענה לשאלה מה מעמדם של יהודים ש"אינם מכירים את בוראם", האם יש גם להם מעמד של הרוגים על קידוש השם, ענה ואמר:

 

"דכיון שנהרג על קדוש השם מהני (=מועיל) בלי וודוי כלל, ואפילו מלא עונות כירבעם בן נבט וחבריו. הוא הדין אפילו אינו מכיר (את בוראו), אבל סוף סוף נהרג על קידוש השם יתברך שמו ונתקדש שם שמים על ידו. פשוט, דכל שנהרג ע"י מלכות או סתם עכו"ם בשביל שהוא ישראל, הרי זה נהרג על קידוש השם. כללא הוא וכולל כולם ממש, דכיון דבשם ישראל יכונה ובשביל שהוא מזרע ישראל נהרג, הרי הוא נכנס בכלל ישראל, וזה שהתפלל בלעם: 'תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו'".[7]

דברים אלו כתב האדמו"ר על עוזבי תורה שנהרגו על קידוש השם, שהם היו מושא תפילתו של בלעם למות ישרים.[8]  ומה עוד יש לומר על מעלתם של אותם שלשה בני ישיבה שמסרו נפשם על קדושת התורה, העם והארץ בחייהם, ובמותם מות גיבורים וקדושים, למעלה למעלה ממעלת הישרים? ...

 

נר לנשמת: יעקב נפתלי פרנקל, גלעד מיכאל שאער, אייל יפרח. ה' יקום דמם


[1] עבודה זרה כה א .

[2] רמב"ן בפירוש התורה כאן.

[3] אור החיים כאן.

[4] בבא בתרא יד ב

[5] סנהדרין קה א

[6] ר' צדוק הכהן מלובלין לפרשתנו בשם האריז"ל.

[7] שו"ת משנה הלכות חלק טז סימן לג

[8] קיימות דעות מרחיקות לכת עוד יותר בפרשנות תפילתו של בלעם. בפרי צדיק מבואר שכל תפילתו של בלעם היתה לזכות למות כאותם אלו מישראל ש"אין להם חלק לעולם הבא"! אלו שיש להם חלק לעולם הבא בכלל מחוץ להשגתו של אותו רשע.