A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - חגים ומועדים קבע וארעי
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > חגים ומועדים
מאמרים

קבע וארעי /

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי

הלכות חג הסוכות מכילות סתירה. מן הצד האחד, הסוכה צריכה להיות בית ארעי. אינה יכולה להיות בנויה לגובה ותקרתה חייבת להיות אך מעט מגוננת, לא שלמה מלאה ומצופפת. מסיבה זו היא פטורה ממזוזה בפרט שאין מתכוונים לגור בה בקביעות. על הלכות אלו מבוססות הדרשות הרבות על היציאה מן הבית. על הגבורה ומסירות הנפש של עם ישראל אשר יוצאים ממבצרם לשבעה ימי מאהל כנוודים. שמוותרים על הנוחיות של המגורים בבית דווקא בתקופה שבה האדם זקוק לקירות היציבים שסביבו למגן מפני הצינה. מן הצד השני, הדרישה ההלכתית מן היושבים בסוכה היא לשבת שם בגדר של דיירי קבע: "תשבו כעין תדורו". על האדם מוטל להפוך את דירת הארעי לדירת הקבע שלו. להעביר לשם את כליו היפים ביותר, לארגן את הסוכה כך שבני המשפחה כולם יוכלו להשתמש בסוכה ולהפוך אותה לביתם למשך ימי החג. "כיצד? היו לו כלים נאים - מעלן לסוכה, מצעות נאות - מעלן לסוכה. אוכל ושותה ומטייל בסוכה" (סוכה כח, ב). מכח הלכות אלו פטורים שומרי גנות ופרדסים מן הסוכה. מפני שאין אפשרות להעביר אל הפרדס את המצעים היפים ביותר ואת המיטות הנוחות ביותר. ומאחר שאין אפשרות לקיים שם את מצוות סוכה במובנה זה, של ישיבה הדומה לדירה, הופקעה כל המצווה כולה (סוכה כו, א, רש"י שם, ד"ה כעין תדורו). מכח הלכות אלו נולדה הסברה שיש לחייב נשים בסוכה כי אף בבית הדיור הוא של "איש ואשתו". מה שהופך את הבית לבית הוא הזוגיות של ההורים והדיור המשותף שלהם (קידושין לד, א). האם אפשר לעצב בית שהאישה איננה חלק ממנו? בעקבות הנחה זו ישנו גם דיון אם יש חיוב סוכה לבעלי תפקיד, כמו הכהנים, שעבודתם היא מחוץ לבית והיא אינטנסיבית דווקא בימי החג. שהרי אין להם האפשרות לשהות בסוכה עם נשותיהם (ערכין ג, ב). אם כן, יש בסוכה היבטים של קביעות ויש בסוכה היבטים של ארעיות. אלו נראים במבט ראשון סותרים. יחד עם זאת, ניתן לראות כי תכולת הסוכה וחווית השהות בה היא המבקשת קביעות ואילו המסגרת החיצונית והמבנה הפיזי הם אלו שבהם יש לחתור לארעיות. בעקבות ההבחנה הזו, יש לעיין בשאלת היחס בין קביעות וארעיות כמושגים בעולמנו ובמידת הסתירה או המפגש שביניהם.


והנה מצות סוכה דירת ארעי בעינן [סוכה ב א] וכתב בעל העקידה בטעם הפשוט לרמז לאדם שיספיק לו לאדם בעולם הזה די ההכרח בלבד כדירת ארעי ראשו ורובו ושלחנו, כי עולם הזה דירת ארעי, כי כל קניני עולם הזה בתים ושדות וכרמים אין לו לאדם יסוד מוסד לסמוך עליהם וכולם נאבדים ממנו (אגרא דכלה פרשת מסעי)


לפי דברי בעל העקידה המובאים כאן הסוכה הארעית אינה אלא משל לעולם שלנו כפי שהוא נראה בעיניים מפוכחות. בסופו של דבר העולם הזה אינו אלא מחזה ארעי שתנאיו זמניים. עושר או עוני, שמחה או עצבות - כל אלו הם הנתונים שבתוכם אנו "מתגוררים". יש לנו משימה ומבחן אתגר ויעוד ושבו אנו צריכים לעמוד לקראת המעבר אל חיי הנצח.


אלא שבעולם הזה יש גם היבט קבוע ונצחי חזק ומשמעותי: קביעת מקום לקב"ה בעולם. כשם שבחיי האדם ישנה אפשרות של צבירת זכויות ולימוד תורה - דברים שאינם בני חלוף, כך הישיבה בצל שכינה היא ההנכחה של הקב"ה בעולם. אלו הדברים המזינים את הנפש והמחיים אותה לעולם הבא. יסוד הנצח טמון בכל רגע ורגע של קדושה, ארעי וחולף ככל שיהיה.


הסוכה והלכותיה אלו מבררים שאין כאן שתי בחינות סותרות אלא להיפך, משלימות. ככל שמשתחררים מן המסגרות הקבועות כך הנפש רואה לעצמה חירות לצמיחה ולפריחה.


במקורות החסידות הסוכה מושווית לחדר הייחוד של החתן עם הכלה. בחג הסוכות הקב"ה מתייחד עם עם ישראל בסוכה. לפיכך, הסוכה והלכותיה יכולים ללמד לא רק על האופי של שמחת החג אלא גם על חווית הנישואין שאליה היא מושווית. גם ביציאה של החתן והכלה מבית ההורים מן המוכר ומן הקבוע קיים הערעור של השיגרה, קיימת (בדרך כלל) ירידה בתנאים החומריים המובטחים וצורך במאמץ אישי ולקיחת אחריות תנאים חדשים שיוצרים תלישות. בה בעת מומרות תחושות אלו בשיתוף גורל באהבה ובזוגיות. היסודות הניטעים בשלבי הנטיעה הראשוניים מבשילים ומצמיחים דורות על אדנים של שמחה ואושר, של הבנה והקשבה, של שלום ורעות.


מזל טוב לאירוסי רננה בתנו עם אביחיל ווגל
יהי רצון שיזכו להקים את ביתם המשותף מתוך אהבה וקדושה