A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - בראשית הבריאה והחיים
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > בראשית
מאמרים

הבריאה והחיים /

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי

רבים עמדו על הכפילות שבתיאורי הבריאה, זה שבפרק א' וזה שבפרק ב' בבראשית. רבים ניסו ליישב את ההבדלים שביניהם או לתרץ את הסתירה (ראו למשל: הרב סולוביצ'יק, איש האמונה הבודד, א). אף אנו נצביע על אחד ההבדלים שגורמים ללומד התורה לזהות כי בשני הפרקים הללו ישנם לא רק שינוי נוף וסגנון אלא גם חומר עיוני מסוג שונה.


פרק א' בכללותו מציין את שלבי הבריאה יום אחר יום. הקריאה בפסוקים נותנת תחושה תהליכית המתוכננת בקפידה. בתחילת הבריאה מונחות תשתיות של קרקע ושמים. התבנית שלתוכה יצוק העולם. ולאחר מכן מתחילות התשתיות להתמלא בתוכן. בסוף התהליך נברא גם האדם ולאחר מכן באה השבת ומנוחת הבורא ממלאכתו (פרק א- ב, ג). האדם בתיאור הזה הוא חלק מכלל היצירה, אף כי הוא בודאי היצור המפותח ביותר והנזקק ביותר לכל מה שקדם לו. נראה שהעולם הוא הכנה לבואו.


התיאור של העולם כהכנה לבואו של האדם יחד עם חוה אשתו מתואר ב'יוצר' שנכתב במאה הט' באיטליה. הפיוט נכתב על ידי ר' אמיתי ב"ר שפטיה לכבוד חתונתה של אחותו. הפיוט העוסק בהכנות לחתונתם של אדם וחוה ארוך ולא אביאו כאן במלואו ורק ראשי מילין מתוכו.


אדון מגיד מראשית אחרית שנים מקדם אשר לא נעשו מזמנים... במחשבתו אז כעלה לבראת חתנים, קדם יצירתם הקדים כל תיקונים, ללמד טכסיסי חופה לבנים.


גידר וקירה את גג תקרתם... ואור להאיר עלי הסבת סעודתם...דיבק בשני עליה נאה ומיופה והכין שושבינים לצלצל ולתופפה והסיק אתונה למערבבי סעודתם ולשרפה. הקוה בשלישי ופינה תיאטרון למשחקים והציץ אילנות תמור פרפריות ופינוקים... זימן בחמישי עופות ודגים והתקין מהם למאכל ישישים ומעונגים...


המסר המשולב בפיוט הוא רב רבדים. הוא מסביר את תיאור הבריאה כולה כהכנה והתרגשות לקראת בוא האדם ובת זוגו. הוא מלמד אותנו כי סיפור הבריאה הוא מתכון להכנות לחתונה. הוא מציב את האדם כתכליתה של הבריאה ואת הקמת המשפחה במרכז שאיפות האדם. הפיוט הזה מבוסס על שמיעה מדויקת של מהלך הבריאה כפי שהוא מתואר בפרק א'.


לעומת התיאור הזה, פרק ב' (החל מפס' ד'), מקצר מאד בתהליך הבריאה עצמה "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם". תיאור זה משמיט את הקצב האחיד של הבריאה. בכך הוא מציע שינוי פרופורציות. בריאת העולם מתוארת בו כשלב ראשון בלבד. הבריאה מוצגת בפרק כמכונה חדשה שלא נחנכה, ועדיין לא לחצו על המתג להפעילה. מצב ההמתנה הזה מתואר בפסוק הבא: "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה". ה' עדיין לא ממטיר גשם. כדי שהעולם יתחיל בפעולה המתמדת שלו נדרשת אנרגיה נוספת. מים שירוו את האדמה, שיתחילו את פעולת הצמיחה של הצמחים, יספקו מזון לבעלי החיים ויחלו את מחזוריותו של הטבע. הסיבה שה' אינו ממטיר גשם על האדמה היא כמצויין בפסוק: ש"אדם אין לעבוד את האדמה". אפשר להתחיל להפעיל את התהליכים הטבעיים, אבל התהליכים ייצאו משליטה והארץ תאבד. הטבע נזקק לריסון ולעיבוד. את התפקיד הזה של שמירה ועיבוד מקבל האדם. והעולם ממתין לאדם שיבוא וישלים את מעשי הבריאה. בהמשך – ובמהרה – יתבררו גם מגרעותיו של האדם. אך כרגע, האדם אינו מוצג כשלב נוסף ואחרון בבריאה. וגם לא כתכליתה של הבריאה. הבריאה לא נועדה לאדם, האדם נועד לשרת את הבריאה. לימים, ישאל טורנוסרופוס את ר' עקיבא אילו מעשים נאים יותר , של הקב"ה או של בני האדם ור' עקיבא ישיב שהיכולת לעשות לחם מחיטים מצביעה על יתרונו של האדם אל מול הבורא. תיאור הבריאה הזה מעמיד את האדם כנגד הקב"ה. הקב"ה נזקק לאדם שיתקן את הבריאה החסרה.


בפרק הראשון מוצגת תודעת הבן המפונק, בן הזקונים, ובפרק השני מוצגת תודעת האחריות והאדנות של הבכור, הבוגר. כבני האדם אנו נעים על שני הקטבים הללו. מצד אחד משעבדים את הבריאה לצרכינו. רואים לעצמנו את הזכות להשתמש בבעלי חיים ולהמיתם, את הזכות לקטוף ולאכול, את הזכות לטעת ולבנות על הקרקע ולהשתמש באור השמש. מן הצד האחר אנו עמלים הרבה על שימורו של העולם. מודאגים ממצב האוזון, מנסים לבחון אפשרויות לשימור הקוטב, מטפלים בבעלי החיים ומגדלים אותם, ויש אף הנוטים לצמחונות או טבעונות. אנו מגנים על צמחים או יצורים אחרים שלא ייכחדו ועוד ועוד. אנו מקיימים דיאלוג מתמיד עם הטבע בחלקו מנקודת המבט המנצלת ובחלקו מנקודת המבט המחויבת.


אם מסתכלים על שני הפרקים כמייצגים אמירה מסוימת על חיי המשפחה והזוגיות, מתברר שאף אלו מוצגים בשני אופנים שונים. הספרות הציבה שנים רבות את הנישואין כסופם הטוב של הסיפור: "והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה". בשלב כלשהוא התחולל שינוי תודעתי שאחד ממייצגיו מצוי למשל ביצירה "יריד ההבלים" מן המאה הי"ט באנגליה. בסיפור הזה הנישואין הם רק תחילת הסיפור, ומשם ואילך החיים מוצגים על חסרונותיהם וכישלונותיהם. היחס בין שני הפרקים הראשונים של בראשית דומה לתהליך הספרותי המתואר: גם כאן, בפרק הראשון, העולם מסתיים בחתונה, החתונה ושמחתה היא תכלית העולם. הזוגיות היא מנוחת האדם ושלמותו הסופית. לא כן בפרק השני. בפרק הזה החתונה והנישואין, הקמת המשפחה וההפיכה לאדם הנושא בעול הם רק תחילת הדרך. סיפור העולם לפי הפרק הוא הסיבוך, הקושי והמורכבות של חיי המשפחה. גם כאן נראה שהאמת אינה חד ערכית. מעבר לטלטלות לשינויים ולקשיים שהחיים מזמנים ישנה הבועתיות של הזוגיות והנחמה שבאהבה שהם תשתית הנישואין.
ראשית השנה מביאה עמה בשורת בטחון במחזוריות העולם, ביציבותו ובעובדת החיים. והיא מביאה עמה תפילה לגשם, למתנת אימון. לטפיחת הקב"ה על שכמנו בציפיה מאתנו לתקן וליצור ולהשלים את עולמו.