A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - שמות שני ארונות
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > שמות
מאמרים

שני ארונות /

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי

בראש הפרשה מתואר כיצד משה אוסף את עצמות יוסף לקראת היציאה ממצרים, כדי לקיים את השבועה שהשביע יוסף את בני ישראל כאשר חלם על היציאה הזו ועל גאולת ארונו, שנים לפני שזו התרחשה בפועל.


המדרש מרבה לעסוק בתמונת העלאת עצמות יוסף ארצה. אנו נעמיק במסגרת זו רק באחד מן ההיבטים הללו. באגדה שבתוספתא מסופר כי שני ארונות ילוו את הליכתו של עם ישראל במדבר מעתה:


מיד הקיץ ארונו של יוסף ובא משה ונטלו.
והיו שני ארונות מהלכין, אחד ארון קדש ואחד ארון של מת.
והיו כל עוברין ושבין אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו?
אמרו להם: אחד ארון קדש ואחד ארון של מת.
אמרו להם: וכי איפשר לארון קדש להלך עם ארונו של מת?
אמרו להם: מת מוטל בארון זה קיים מה שכתוב ומונח בארון זה. (תוספתא סוטה, פ"ד ה"ז).


המחזה של שני הארונות הנישאים זה בצד זה לאורך מסע ממושך נשמע ונראה מוזר ואף גרוטסקי. תמונת עם שלם הנתון בשלב ביניים של מעבר מגלות לגאולה, ועמו שני הארונות, כאשר כל אלה מצויים במעין מסע לויה אחת כפולה וממושכת מעוררת את תמיהתם של ה"עוברים ושבים". יש להניח שאין מדובר בעוברים ושבים של ממש שאינם מצויים במסלול ההליכה של עם ישראל במדבר. הצבת השאלה בפי עוברי אורח מזירה את המעשה ומאפשרת את נקודת המבט החיצונית.


תשובת המדרש לשאלת תכולת הארונות היא קודם כל ברמה העובדתית: האחד ארון קודש והאחד ארון מתים. תשובה זו מעוררת תמיהה גדולה יותר. ברור שישנם מתים רבים תוך כדי תנועה במדבר, אולם רק ארון אחד מהם נשמר. מה עניינו המיוחד של מת זה המוטל בארון, ובמה זכה שארונו לא יונח על אם הדרך או יטמן בעפר? ומה לו לעם שעוסק בשימור מתים, ויתר על כן, גם מניח אותם לצד קודשי קודשיו?


תשובת עם ישראל היא: "קיים זה מה שכתוב בזה". יש קשר בין שני הארונות ובין תכולתם. ועל אף שבמבט ראשון נראה שטומאת המת החמורה אינה יכולה להתקיים בכפיפה אחת עם ראשון לקדושה, מדובר למעשה בארון בתוך ארון, קדושה הטמונה במת. ארון זה אין לו תקומה ללא הארון הזה. תגובה זו הופכת את הארונות משני ארונות דוממים, לשני חדרי הלב של עם ישראל, ללב ליבו של המסע אל הגאולה.


במכילתא מצויה הוכחה סדורה ועקבית לכך שיוסף 'קיים מה שכתוב בזה': הקבלה בין עשרת הדברות לבין מעשיו של יוסף:


בלוחות כתיב אנכי ה' אלקיך (שמ' כ ב) וביוסף כתיב כי התחת אלקים אני (בר' נ יט).(=יוסף מתחייב שלא לנקום באחיו, כי אינו אלוקים)
בזה כתיב לא יהיה לך (שמ' כ ב) וביוסף כתיב את האלקים אני ירא (בר' מב יח).
בזה כתיב לא תשא (שמ' כ ז) וביוסף כתיב חי פרעה אם תצאו מזה (בר' מב טו). (=אסור להשבע בשם ה' והוא נשבע בפרעה)
בזה כתיב זכור את יום השבת (שמ' כ ח) וביוסף כתיב וטבוח טבח והכן (בר' מג טז) ואין והכן אלא לצורך השבת. (=מושג ההכנה והזיקה שלו לשבת קיים בפרשת המן "והכינו את אשר יביאו")
בזה כתיב כבד את אביך (שמ' כ יב) וביוסף כתיב ויכלכל יוסף את אביו (בר' מז יב).
בזה כתיב לא תרצח (כ יג) וביוסף כתיב ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאת לאלקים (בר' לט ט) אמר לה לא דיי שאמנה עם המנאפים אלא אף עם הרצחנין. (הקבלה זו נראית דחוקה מעט)
בזה כתיב לא תנאף (שמ' כ יב) וביוסף כתיב ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה (בר' לט י).
בזה כתיב לא תגנוב (שמ' כ יב) וביוסף כתיב וילקט יוסף את כל הכסף [וגו'] ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה (בר' מז יד).
בזה כתיב לא תענה (שמ' כ יב) וביוסף כתיב ויבא יוסף את דבתם רעה (בר' לז ב). ויוציא יוסף אין כתיב אלא ויבא.
בזה כתיב לא תחמד (שמ' כ יד) וביוסף כתיב וימאן ויאמר אל אשת אדוניו (בר' לט ח).
(מכילתא דרשב"י פרק יג).


הערכים המרכזיים שבעשרת הדברות באים לידי מימוש בדילמות היומיומיותהקיומיות של יוסף. את נוכחות אלוקים הוא מציג אל מול אחיו החרדים מנקמתו. הא-ל הוא המונע ממנו לדון אותם. הוא נמנע משימוש מיותר בשם ה' ואינו מחלל אותו, את הבטחותיו הוא תולה בפרעה. שמירת השבת נרמזת בהכנת הסעודה לאחיו. כיבוד ההורים שלו בא לביטוי בכך שסעד את אביו בשנותיו האחרונות ואפשר לו חיים מכובדים ומבוססים. הוא אינו נכשל בגניבה ממעבידו, הוא דייק בעדותו כנגד אחיו, ולא חטא עם אשת פוטיפר.


הסקירה שנותנת המכילתא על חייו של יוסף והזיהוי המרתק של הרטוריקה של יוסף, של ההכרעות היומיומיות שלו, שמגיעות עד שולחן האוכל, מבטאים את העובדה שאת ערכי הנצח פוגש יוסף בשוק, בעבודה ובמפגש עם משפחתו.
מדוע נושאים איתם בני ישראל שני ארונות? משום שכשם שארון מתים יכול להיות ארון של קודש, גם ארון הקודש יכול להפוך להיות ארון מתים. מפני שארון הקודש חייב לקבל את משמעותו מתוך החיים, ומתוך החיוניות והפעילות בשדות השונים ובמגוון תחומי החיים.


המפגשים השונים הללו שבין ערכי היסוד ובין החיים מתקיימים בלי בחירה מוקדמת. הם מתקיימים בשדה הפוליטי ובבחירה מתי לממש סמכות ומתי להימנע מכך (הענשת האחים). הם מתקיימים בבחירות האינטימיות של 'חדרי חדרים', בבחירה בניקיון כפים מוחלט ובהימנעות מכניעה ליצרים. מפגשים אלה מנכיחים את הקב"ה, ומניעה אותם דווקא חשיבה ליברלית, כזו המאפשרת לדפוסים שונים של אמת להתקיים אלו בצד אלו (לכן, יוסף אינו נציגו של אלוקים עלי אדמות). יוסף מעניק לאחים את האפשרות לחיות בשלום עם הבחירות שלהם. הוא מתמודד עם בחירות דתיות, עם השאלות מיהו הא-ל אליו הוא כפוף והיכן להביאו לביטוי. מה ממלא את ישותו וכיצד יפח בדמותו את תחושת השליחות המתחייבת מכך. והוא מבין לעומק את המשמעות של המחויבות המשפחתית הגרעינית ואת המחויבות לצאת ממעגל היחידאיות שלו ולבנות אתוס משפחתי רחב השעון על ערכי כבוד ומסורת. יישום בשורת התורה (עשרת הדברות) בדרכו של יוסף סותר במובן מסוים את התפיסה המבדלת בין הערכים השונים. בין התפיסה הליברלית, לבין ערכים דתיים, בין האינדיבידואל לבין החשיבות של החברתי והפוליטי. יוסף באישיותו היה מסוגל להכיל את כל הסתירות גם יחד. בזה הוא הפך למודל של "קיים זה מה שכתוב בזה". אכן, העולם הרעיוני של מדעי הרוח, והעולם הרעיוני של בית המדרש מסוגלים להכיל סתירות. אך מי מסוגל לקיים אותם במציאות ממש?
שני ארונות: ארון קודש וארון מתים, אך חיותו של ארון קודש נקנית לו דווקא בזכות ארון המת.