A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - חגים ומועדים לה' או לעזאזל
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > חגים ומועדים
מאמרים

לה' או לעזאזל /

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי

בזמן שבית המקדש היה קיים עמדה במרכזו של יום הכיפורים עבודת הכהן הגדול. חלק מעבודה זו היה טקס שבו הפילו גורל כדי לבחור בין שני שעירים הדומים במראה, אחד מהם יעלה לקרבן והשני ישלח לעזאזל וייזרק מן הצוק.

 

המעשה התיאטרלי הזה, שסופו היה הלבנת החוט הקשור לראש השעיר כעדות לכפרת עוונות. אמנם יש להניח שמטרתו בין השאר היא לעורר את תשומת הלב, הסקרנות והרגש של הצופים כולם אולם, לא די בכך ויש לבחון מה מסתתר מאחורי הטקס בעומקו. במיוחד לאור הקושי המתעורר מטקס שילוח השעיר לעזאזל הנראה כ"קודשים בחוץ"

בספר ברית שלום מובא מן הזוהר  הטעם על פי הסוד: 

רצה לומר, לפי שציוה הקדוש ברוך הוא לשלוח השעיר לעזאזל, 

היינו מטעם שיקבל הסטרא אחרא חלקו ולא יסית בני אדם לזנות (פר' אחרי מות).

 

הטעם של הזוהר רק מעצים את הקושיה, שכן במפורש מודגש שאנו שולחים שעיר לכח עליון זר ואחר – הסטרא אחרא- יהיה אשר יהיה. גם אם הדבר נעשה לצורך הפחתת נזקו. האם, חלילה, "שתי רשויות הן"? האם אכן ישנו 'סטרא אחרא כזה, כגורם ממשי ופעיל במציאות?

 

אולי משום כך אנו מוצאים אצל בעלי החסידות ובראשם הבעל שם טוב שביארו שאותו 'עזאזל' הוא הופעה של הקב"ה, בכבודו ובעצמו, גם אם בתחפושת. הבעל שם טוב משתמש בדרך המשל על מנת לבאר את העניין. משל לאישה שבעלה שלח אותה בספינה כשאין בידה מזון ומחיה והיא נאלצת להיעתר לדרישותיו של המלח לבגוד בבעלה כדי לשרוד. בסופו של הסיפור מתחוור שהמלח היה בעלה שרצה לבחון את נאמנותה של אשתו ואת מידת המהירות שבה תתרצה לזר. הסיפור הזה מסביר כי למעשה, בכל אשר אנו פונים וכל אש זרה שאנו מקריבים ומשלחים אף היא במקורה מגיעה מתוך אמונה בקב"ה. דא עקא, מתוך שאנו עמוסי קשיים יומיומיים ונגועים באילוצים מרובים אנו נעתרים לעצת היצר, אבל מעולם לא ויתרנו על השיבה לאהבת נעורינו ולזוגיות המוחלטת והבלעדית עם אלוקינו, לקשר טהור ונקי שאין בו סיגים וחטאים. 

 

והנה, מסובב הסיבות בסופו של דבר סיבב כך שאנו נזקקים לפעמים לפנות לעזאזל כדי לפגוש את הקב"ה. כאותו פתרון מתסכל בשיר "סיגליות" (בתרגום יונתן גפן): "כן זה הוא שכותב אליה, הוא האהוב הוא חלומותיה". המגלה כי המחזר בסתר הוא הבעל ואליו נתונה אהבתה של אשתו. הגם שהיא אינה מודעת לכך. שכן בסיפור של הבעש"ט טמון רעיון נוסף,. הוא מבאר שאי אפשר לברוח מן הקב"ה הלובש גם את דמות המחטיא ואת דמותו של היצר הרע. מסר זה הוא אולי גם המסר המרכזי בסיפורו של יונה. גילוי השכינה נעשה דווקא באמצעות הבריחה ממנו, ואליו.

בניגוד לתובנה המרככת הזו, מבאר בעל מקור מים חיים שהשעירים הם משל והוראת דרך בעבודת ה'. על האדם לחכוך בדעתו היטב אם את אשר הוא עושה, האם הוא עושה לשם ה' או לשם עזאזל חלילה:

וביאר כי יעלה לפעמים איזה מחשבה לאדם, שסובר שהוא מצוה לעשות הדבר ההוא, אל יעשנה במהירות, 

רק תחילה יפיל גורל במאזני שכלו אם הוא לה' או אם הוא לעזאזל (פר' בראשית)

 

במרכז דבריו מצויה ההנחה שלעיתים אדם משוכנע לחלוטין שהוא עובד את ה' אך מתברר שהוא משקר לעצמו.  הבחירה בין ה' לעזאזל היא הדרכה לאדם הבודד המצוי בצמתים בחייו ומתבקש לבחור בין טוב לרע. אלא שהטוב אינו זוהר באור החמה והרע אינו מואפל וחשוך. ושניהם נדמים בעיניו כבחירה המוצדקת כעבודת הכהן הגדול ביום כיפור. סיפור השעירים הוא הדמיה של תהליך הבחירה והוא מלמד כי על אף שאנו נוטים לראות את הדמיון שבין הטוב והרע, האתגר להבחין ביניהם בחדות הוא הדרך לטהרה וכפרה.

 

המשותף לשני דרכי הפירוש הוא הנחת הבלבול והסתירה שיש בין ההופעות השונות של האלוקות ושל הטוב בעולם. אך בעוד שמנקודת המבט הראשונה השעירים מצביעים על הבלבול מעמדה שיש בה ריכוך ועידון של הרע והצגתו כשליח ה', הרי שבפירוש האחרון השעירים מובאים דווקא כדי להעמיד מראה לא מחמיאה מולנו. כזו הקוראת לנו להזדכך ולדייק במעשינו, לכוונם לשם שמים. להבחין בין טוב ורע.

 

בכל אחת משתי התפיסות המנוגדות טמון יתרון וכשל: העמדה המרוככת יש בה דבר מה וותרני, היא אמנם  מעודדת עמידה בטוחה של האדם, מחייבת השתדלות אך לא דיוק מקסימלי ווידוא של נכונות הכיוון. עבודת ה' לפי דרך פירוש זו עשויה להימצא במחשכים ומתוך התבוססות בסחי ומאוס.

מן הצד השני עומד הפירוש המחמיר שאמנם קורא לדקדוק עד אין קץ, אבל מאידך מעורר חרדה,  חשש מתמיד והססנות, ועשוי לשתק. 

 

מנקודת מבט זו, הניגוד בין שני הפירושים הוא כה חריף עד כי ניתן להבחין שמסלול הכפרה אינו חד גוני, הוא קשור בקשר הדוק לחוויה הדתית והקיומית של האדם ולעמידתו לפני הבורא. וכך מתברר שאף שהאירוע הוא ציבורי ויחידאי ונעשה בשליחות עם ישראל כולו, הרי שכל אחד שומע בו את קולו שלו. מקווה הטהרה של יום כיפור מזמין אנשים שונים מרקעים שונים להיכנס יחדיו לתוכו ולטבול בו לטהרתו.