A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - חגים ומועדים מצוות החג
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > חגים ומועדים
מאמרים

מצוות החג /

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי

בספרו סגנונות של קיום, היבטים עיוניים מדעיים ויישומיים ((עורכים: רנד ושקולניק) תשס"ט), מתאר פרופ' רנד שלושה סגנונות של קיום: "היות", "שיהיה לי" ו"לעשות" (being having  ו doing). הסגנונות הללו מצביעים על נטיות של אנשים שונים לחיות בסגנונות שונים. 

 

המודל "שיהיה לי" (having) מצביע על כך שיש מי שצבירת רכוש היא תפיסה יסודית של קיומו ועל כן, התודעה הזו הופכת להיות בסיס האינטראקציה שלו עם בני אדם. מדובר באופן טיפולוגי באנשים שצוברים מעמד וכח ומחפשים כיצד לנכס רעיונות. כמורים או הורים הם רואים בתלמידים ממשיכיהם ומייצגיהם, כיוון שבסוף דרך ההסתכלות שלהם על העולם היא רכושנית. 

 

מודל קיום אחר הוא ה- being "להיות". מודל זה מהופך לסגנון ה"שיהיה לי". מדובר באנשים שיש להם חוויות פנימיות עשירות, שהם נוכחים בעצם קיומם ואינם תובעים מן הסביבה דבר. הם אף רואים את האחר כזכאי להתפתחות חופשית ואולי אף מבקשים לאפשר זאת. אלו מתעניינים בהרחבת אופקים ומתאפיינים בשאיפה לצמיחה אישית. אנשים כאלה, כשהם מצויים בתפקידי הוראה או הורות, לא יציבו את הסמכות שלהם במרכז ולא יפעילו כח, אלא יעמידו את עצמם כמות שהם ללא דרישה להשפעה או למעמד. התמיכה שיקבלו מהסביבה תתבסס על הערכה ולא על שליטה. 

 

מי שחי בתודעת הקיום השלישית של "לעשות" -doing מחפש תמיד בכל דבר, ובכל רעיון את האספקט המעשי. הוא מחפש איך הדבר המובא לפניו עשוי לבוא למימוש. בעיניו, הוא כלי שרת למטרה המעשית, והיא שעומדת מול העינים ולא האידיאולוגיה שמאחוריה. 

 

בעזרת שלשת סגנונות הקיום האלה ניתן למיין בני אדם והתנהגויותיהם ולסייע בהבנתם ושלשתם מיצגים היטב גם שלשה היבטים מקבילים בחג הסוכות. 

 

חלק ניכר מהלכות סוכה תלוי בכלל של "תעשה ולא מן העשוי". מקור הלכה זו בפסוק "חג הסוכות תעשה לך", מכאן נגזר החיוב שהאדם יבנה את הסוכה במו ידיו ולא יסתמך על המוכן לו. המקרה של החוטט בגדיש הוא דוגמה לכך: אדם בונה סוכה באופן שהוא גורע חלק מערימת קש כך שיוכל להיעמד במרכזה כשמעליו עדיין חלק מן הקש. דא עקא, כיוון שהסכך עומד שם ממילא שלא לשם סוכה, והאדם רק מייצר חלל להיכנס תחתיו, הסכך אינו כשר, משום "תעשה ולא מן העשוי" (סוכה יב, א)

 

מקרה נוסף הוא המקרה של גפן או קיסוס שהודלו על גבי סככה. הצמחים הללו כיסו את תקרתה והפכו מאליהם להיות לה לסכך, המחובר לקרקע. על מידת האקטיביות הנדרשת במקרה זה ישנה מחלוקת האם קציצת הגפן או הקיסוס וניתוקם מהקרקע די בהם כדי להכשיר את הסוכה להיות לסוכה כשרה או שמא יש צורך אחר הקציצה גם בנענוע הענפים. אולם, אין חולק באשר לדרישה לאקטיביות בעשיית הסכך (סוכה יא, א). 

הלכת 'תעשה ולא מן העשוי' בכללה מפנה אותנו להיות אקטיביים ולפעול באופן יזום ליצירת סוכה, לרצות בסוכה שהיא לשם מצווה ולדאוג מעשית להשגת המטרה. זהו פן אחד של החג.

 

פן אחר של החג בא לביטוי בארבעת המינים. ההדגשה במצוות לולב היא על "ולקחתם לכם" ודרשו חז"ל "משלכם" (ספרא, אמור). אדם אינו יוצא ידי חובתו בלולב הגזול או בלולב של חבירו, ועליו לדאוג להיות הבעלים של הלולב אותו הוא נוטל. במצווה זו ההדגשה היא על "שיהיה לי". יש לעבוד את ה' באמצעות הרכוש.

 

פן נוסף ייחודי לחג הסוכות הוא החיוב בשמחת חג "ושמחת בחגך" (דברים טז, יד). הדרישה לשמוח היא הדרישה לשהות בתוך החג, להסיר דאגות, להיות פנוי לקיום כשלעצמו ולהתענג עליו.

 

על ידי מצוות סוכה, חג הסוכות תובע מאתנו את ה'doing': לפעול, לקיים מצוות, לממש את האמונה שלנו בלי עיסוק רב בשאלות היסוד המדריכות את עולמנו הפנימי. הוא תובע מאיתנו את ה'having' על ידי מצוות לולב, בכך הוא מדריך אותנו לראות באמצעים החומריים כלי לעבודת ה'. והוא תובע מאיתנו את ה'being' על ידי מצוות השמחה. ההתפשטות המוחלטת מן המועקות והקשיים היומיומיים והיכולת לשמוח בקיים. 

 

מגוון המצוות בחג מלמד על כך ששלושת סגנונות החיים קיימים בכולנו בזמנים שונים . החגים כמעצבי דרך חיים אמורים ללמד אותנו שיש לנו מה ללמוד מכל אדם.

 

חג שמח!