A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - בראשית נח ומשה
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > בראשית
מאמרים

/

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי

רבים המדרשים שעסקו בנח ובדמותו, עיסוק מובן שכן מדובר במי שזכה להיות אבי האומות כולן. נח הוא גם האדם הראשון שקיבל מצוות ובני בניו מחויבים עד היום בשבע מצוות הקרויות על שמו. אולי משום כך עורך רבי ברכיה במדרש השוואה בין נח למשה. שניהם הביאו את בשורת ערכי המוסר לעולם, זה בכה וזה בכה:

אמר רב ברכיה: חביב משה מנח, 

נח משנקרא "איש צדיק" נקרא "איש האדמה", 

משה, משנקרא "איש מצרי" (שמות ב, יט) נקרא "איש אלקים" (דברים לג, א) (בראשית רבה, פר' נח, ג).

 

המדרש בוחן את תיאורי נח ומזהה "ירידה" והדרדרות. נח מפציע בפסוקי התורה עם התואר "איש צדיק" אך עד מהרה ותיכף לאחר המבול הוא נקרא "איש האדמה". התהליך שמזהה רבי ברכיה הוא תהליך של פחיתות ערך. וכך מסביר נכדו של המהרי"ק , ר' אליעזר אשכנזי (איטליה, המאה הטו) את המדרש:

הרי לך שמה שנקרא איש האדמה הוא תואר פחיתותו, 

וסיפר שנטה אחרי המותרות עד שנשתכר, 

ותיכף אחרי הסיפור הזה סיפר מיתתו, לומר שעד מיתתו לא נתחדש לו דיבור מאתו יתברך עוד מפני שנטה אחרי הגופניות (מעשי ה, מעשי בראשית כט).

 

הרב אשכנזי סבור שנח נתפס לחומריות ולישוב עולם. ולאחר המבול, חדל מלעסוק בענייני רוח ומצא את עצמו בסופו של דבר מרוחק מבוראו. הדברים מקבלים אישור על רקע היעדרו של דו שיח עם הקב"ה שהיה נחלתו של נח סביב המבול. נח לא השכיל לשמר את מדרגתו הגבוהה. ושמא כחלק מתופעות "אחרי המבול" הובילוהו למקום הזה.

 

לעומת זאת, יש לומר שמשה מתחיל את הרפתקאותיו בשפל המדרגה בבית נכרי כשהוא מתואר על ידי התורה עצמה כאיש מצרי, בעת שהוא גולה למדין. הוא פועל כלוחם צדק וחירות  תוך שהוא מעורב בענייני העולם הזה עד צוואר. ורק מאוחר יותר הקב"ה נגלה אליו בסנה. הנבואה לא פוסקת ממנו עד יום מותו והוא מתעלה למדרגת "איש אלוקים". וקטור ההתקדמות של דמותו של משה מצוי בעליה תלולה כלפי מעלה כל העת. 

 

בהיפוך כמעט מושלם מסביר ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק את מהותה של ההשוואה שעורך רבי ברכיה בין שתי הדמויות. ר' מאיר שמחה מצייר בעקבות ר' ברכיה שתי דמויות טיפוסיות של עובדי ה'. הדפוס האחד הוא של המתבודד והדפוס השני הוא של המעורב עם הבריות והעוסק בצורכי ציבור. נח- הוא המתבודד ואילו משה- המעורב:

הענין, דיש שתי דרכים בעבודת השם יתברך, דרך אחד מי שמייחד עצמו לעבודתו יתברך ומתבודד, ויש מי שעוסק בצרכי צבור ומבטל עצמו בשביל הכלל ומפקיר נפשו עבורם. 

 

התבודדותו של נח נלמדת מהנהגתו עובר למבול. הוא לא ניסה לשנות את דרכי העולם ועמל להגיע להבשלת התיבה ולהצלת עצמו. משה לעומת זאת פעל למען עם ישראל ולהצלתו מיד צר. לכאורה, מבין שני אלו, מי שעסוק בענייני ציבור סופו שישכח את תורתו. דא עקא, אומר ר' מאיר שמחה, נח שהתבודד ירד מגדולתו ואילו משה שלחם עם המצרי עלה והגיע למדרגת איש האלוקים (משך חכמה, פר' נח, כ).

 

בעוד שהפירוש הראשון מבאר שעיסוק בחומר ובישוב העולם הוא פסול, ותולה זאת בדמותו של נח, הפירוש השני מבאר שדווקא משה הוא העסוק בישוב עולם ואילו נח הוא- המתבודד הדואג לעולמו הרוחני בלבד. סביר להניח שכל אחד מן הפרשנים יצק את השקפת עולמו ביחס לשאלת הדמות האידיאלית לתוך אותו מדרש. 

 

אין זו הפתעה אם כן למצוא אישוש לכך. ידוע כי בעיר דווינסק חיו במקביל שני תלמידי חכמים חשובים. האחד הוא ר' מאיר שמחה והשני הוא הרוג'צובר. אך בעוד המשך חכמה מתואר כנעים הליכות ומעורב עם הבריות, הרוגצ'ובר היה עסוק בלימוד ועיון ולא היה פנוי לעסוק בצורכי ציבור כלל. מתארים אותו כמי שמעולם לא הלך, אלא רק רץ. 

 

המחלוקת בין ר' מאיר שמחה ור' אליעזר אשכנזי בפירושם על נח מהופכות מפני שר' מאיר שמחה מזדהה עם הדרישה מדמות הרב לשמש את הציבור ולשרתו. ככל הנראה הרב אשכנזי שיווה אחרת את חובות הרב. בבסיס מחלוקתם מונחת הנחה עמוקה יותר, אשר נוגעת ליסודות עבודת ה' שלנו כפרטים וכחברה. 

הפירושים הללו התמקדו בעניינים השמורים למנהיגים ולעיצוב דמויות המופת, ועשו שימוש בהשוואה שבין משה ונח כדרך לליבון סוגיית חובת המנהיגים בעולם. אך ניתן להביט במדרש מנקודת מבט נוספת. נקודת מבט זו מוצגת בדבריו של השל"ה.

 

השל"ה טען טענה שונה. לדעת השל"ה משה היה איש כבר בתחילת דרכו. הוא הפך מאיש מצרי לאיש אלוקים, אך איש היה ואיש נשאר. וברור שהפוטנציאל של היות "איש" היה מצוי ורק יצא לפועל- מאיש מצרי לאיש אלוקים. ואילו נח- היה איש צדיק (בדורותיו) ובהמשך נתגלה שצדיק לא ממש היה, אלא איש אדמה, ששרד לא בשל צדקותו הרבה אלא  בשביל לשמר את החיים על פני האדמה. מדברי השל"ה משמע שאין הפתעות בחיים. האדם נולד עם ייעוד ומטרה ואופק מאוד ברורים, מה שהיה הוא שיהיה. זה נולד נח, וזה נולד משה רבינו. לימים, יבאר תיאור אחרון את התיאור הראשון. מסופו אתה למד על ראשיתו.

 

בעוד שגם הרב אשכנזי וגם ר' שמחה מדווינסק בחרו לראות את התהליך לחיוב ולשלילה, השל"ה בחר לראות את גבולותיו ומגבלותיו הנתונים של השינוי. 

 

כריכת הדמויות של נח ומשה מולידה בטבעיות דיון בסוד עתידו של אדם. איגוד שתי הדמויות תחת קורת גג אחת מתווה את המחשבה על התחלות של חיים חדשים. ההתבוננות בהם מכל היבט שהוא, היא בבחינת קורס הכנה ללידה. ליבון והכשרה לקראת לידת האדם את עצמו.