A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - בראשית דורון
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > בראשית
מאמרים

דורון /

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי

על פי חז"ל יעקב הכין עצמו בשלושה אופנים להיתקלות בעשיו אחיו: בדורון בתפילה ובמלחמה. התכנון המורכב הזה מעיד בין השאר על הספקות של יעקב ועל החששות שלו לקראת העתיד. מכל אלו, התפילה היא המתבקשת ביותר. הפנייה לקב"ה לעזרה בשלב כזה בחיים היא כמעט מובנת מאליה. הדורון הינו פעולה במישור הארצי. ויעקב בוחר בו כדי לנסות את מזלו באפיק זה של השגת שלום. והמלחמה – היא מלחמת 'אין ברירה'. רק אם לא תהיה ברירה יעקב ייצא להילחם על שלימות משפחתו. 

 

מעניין לבחון את דרך הפעולה של יעקב. את הדורון יעקב אינו נותן לעשיו פנים אל פנים אלא שולח את המתנות לפניו, לקראת עשיו המתקרב: "וישלח יעקב מלאכים לפניו...".

 

השליחות בחז"ל היא מושג שכיח, המטופל מכל זווית אפשרית. מחז"ל עולה כי רק חלק מן הפעולות אדם יכול לעשות באמצעות שליח ולגבי פעולות אחרות אדם נדרש וחייב לעשותן בעצמו. אי אפשר למנות כשליח מישהו שיאכל במקומך, וכך גם לא ניתן למנות כשליח מישהו שיניח תפילין עבורך. אבל אפשר למנות שליח למכירת חמץ, אפשר למנות שליח לגירושין כדי שיטפל בהעברת הגט ליעדו וניתן אפילו לקדש אישה באמצעות שליח. אמנם, השליח מייצג את מי ששלח אותו אל המשימה וככזה הוא צריך להיות בר דעת ובר הבנה בנושא שלשמו הוא נשלח. השליח הוא ידו הארוכה של משלחו  והוא אמור להביא לביטוי את רצונו המדויק בשבילו ולטובתו. 

 

העובדה שהשליחות היא מושג מטופל ואפשרי אינה פוטרת אותנו מלברר מי משתמש בשליח על מנת לסיים מלאכה המוטלת על כתפו, ומדוע. הגמרא בקידושין מציינת: "מצווה בו יותר מבשלוחו", זאת מפני שברור שחלק מן המשימה הולך לאיבוד, "מתייבש", באמצעות השליחות. המשימה משילה מעליה אלמנטים מסוימים כשאינה נעשית בידי בעל הדבר. אנו מצפים מן האדם שעומד לקדש אישה שיתכבד וילך לפגוש אותה, שיסתכל לתוך עיניה של מי שעומדת להיות אשתו לחיים לשמחה ולשלום. מכאן, שהפעולה הרצויה היא הפעולה האישית והעצמאית. מדוע אם כן אנשים בוחרים מפעם לפעם לפעול באמצעות שליחיהם? 

 

הנימוקים לביצוע מעשה על ידי שליחות מגוונים ומשתנים בהתאם לסיטואציה. 

 

כאשר אדם המעוניין לגרש את אשתו ממנה שליח לגירושין הסיבה לכך שהוא נמנע מלפעול ישירות מולה - ברורה. הוא רוצה לחמוק ממפגש ישיר, ממבטה הכואב. בדומה, כשמנהל צריך לפטר עובד הוא אינו נלהב לבצע את המשימה ויעשה הכל כדי להטיל את התפקיד על אחרים. כאשר המעשה אינו נוח, מתחמקים מלבצעו באופן אישי.

 

אבל ישנן סיבות נוספות לביצוע מעשה בעזרת שליח. לפעמים ביצוע המשימה על ידי שליח נעשה משום כבודו של השולח. כאשר מדובר באדם שנושא משרה רמה למשל, אדם כזה אינו מתפנה לפעולות הפשוטות והשוטפות של החיים. את אלו הוא עושה באמצעות האנשים האמורים לסייע לו להתרכז בתפקידו המשמעותי. לאדם כזה יש יועצים ותומכים שתפקידם לבצע עבורו אפילו מעשים שנחשבים לאישיים. 

 

לעיתים לא מעמדו של השולח אלא דווקא מעמדו של מקבל השליחות הוא כזה שאינו מאפשר להגיע עד דלתו. לפני הכניסה אליו מועמדים שומרים ומגוננים. לכן התקשורת עם אדם כזה נעשית באמצעות גורמים שניים ושלישיים. וכל העברת חפצים מיד ליד תיעשה באמצעות מי שיש לו רשות להיכנס לשמש אותו. 

 

שלוש פרספקטיבות אלו – אי נוחות, יצירת מרחק של כבוד מהשולח, ואי-נגישותו של הנמען – קיימות בפרשה שלנו ביחס למתנותיו של יעקב הניתנות לעשיו באמצעות שליח.

 

מחד, ניתן להניח שיעקב חושש מן המפגש עם עשיו. המבט בעיניו הוא הדבר שהוא רוצה לחמוק ממנו. 'הלבן שבעין' של עשיו מגלה את חולשותיו של יעקב כמי שלקח את הבכורה ואת הברכות וברח כגנב לשנים מרובות. המפגש עם עשיו אינו הדבר שיעקב חושק בו, בלשון המעטה. דא עקא, במתנה- כמו בקידושין - אם לא נותנים אותה מיד ליד, השליחות מצליחה לקיים רק פן אחד של הענקת המתנה- העברת הקניין. היא אינה יכולה להעביר את השדר של אינטימיות וחיבה כמתנה שניתנת פנים אל פנים. היעדרו של המטען הרגשי הזה בולט כאן. 

 

מאידך, יתכן שיעקב בוחר בדרך הזו של משלוח מפני שהוא רוצה לשדר שהוא נמצא במעמד אחר. יש לו כבר משפחה וילדים ורכוש רב ופמליה שלמה. בזה חפץ יעקב לפתוח בהכרזה שלא כדאי לעשיו להרהר ברעיון ל"התעסק" איתו. הוא לא יעקב הפרטי שהכיר, האח התמים והלמדן. יעקב כבר אינו אנונימי וכל איום או פגיעה יהוו הכרזת מלחמה מול צבא ההגנה שלו.

 

פרספקטיבה נוספת אפשרית היא שיעקב חש או מעוניין לשדר שעשיו נעלה מכדי להתייחס למפגש איתו כאל מפגש בין שני אחים. עליו לייחס לעשיו מעמד של אדם חשוב ומכובד. גם עשיו כבר שליט ובעל שושלת מכובדת וטריטוריה בה הוא שולט. לאדם כזה, לא ראוי לתת מתנה. 

 

נראה שבין שלוש הפרספקטיבות נקט עשיו באפשרות האחרונה:  "כי יש לי רב". -  רומז שהוא אינו סתם אדם אלא איש חשוב ובעל נכסים רבים. 

 יעקב בוחר להציג את עצמו כמי שהוא בעל מעמד: "כי חנני אלוקים וכי יש לי כל" – בחסד ה' עליו גם הוא איש נכבד ובעל רכוש. 

 

אבל 'מספר הסיפור' מגלה לנו את הצד הנוסף, את פחדיו של יעקב. את העובדה שהתקדמותו של עשיו גורמת ליעקב בכל פעם מחדש לרעדה ולחרדה,  על מאמציו לגלות תושיה ולחשוב על דרך התמודדות עם האסון הממשמש ובא. ברור שהתורה רצתה להציע ששליחת המתנות מטרתה הגלויה או הסמויה היא למנוע את הצורך במפגש ישיר. 

 

השיח המתפתח בסופו של דבר בין עשיו ויעקב סביב המתנות אינו שיח בין שני אחים, אלא בין שני רוזנים בעיני עצמם. אבל מסתבר שהמעשה הלא מודע של יעקב: השימוש במדיום המרוחק להענקה, דווקא הוא שהשיג את המטרה המבוקשת. הריחוק שבמתנות הכניס את שני הצדדים למצב של העמדת פני אישים חשובים. במצב זה לאיש מהם לא היה יאה להיכנס לסכסוך שבין שני ילדים או להיאבק בשל איזה זיכרון ילדות רחוק. בסופו של דבר, הפחד והחשש מן הקרבה, אכן השיגו את הריחוק המתבקש, על משמעויותיו, והגנו על יעקב.