A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - בראשית בארות אברהם ויצחק
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > בראשית
מאמרים

תולדות: בארות אברהם ויצחק /

הרב ד"ר יהודה ברנדס

 אחד הסוגים של כפילויות בתנ"ך הוא סיפור החוזר פעמיים או יותר אצל אישים שונים ובתקופות שונות. הדמיון בין הסיפורים מסב את תשומת הלב לקשר המהותי בין האישים או המאורעות, מבלי לומר זאת במפורש. כך לדוגמה הדמיון בין סיפור פילגש בגבעה בספר שופטים לסיפור המלאכים בסדום מצביע על כך שרשעתם של בני בנימין היתה גדולה כחטאת סדום, ועל כן היו ראויים שיושת עליהם עונש חמור כהפיכת סדום. השינויים בין סיפורים בעלי קוי דמיון שכאלה מחייבים התבוננות תכנית, בהבדלים שבין המאורעות והאישים הפועלים בהם. דווקא הדמיון הכללי מחדד את השוני בפרטים ומאפשר לדייק בהבנת כל מאורע לעצמו.

כך הדבר גם בסיפורים החוזרים בספר בראשית, בין אברהם ליצחק. אצל שניהם מוצאים סיפורים של רעב בארץ, עקרות, לקיחת האשה לבית אבימלך, שני בנים שרק אחד מהם ראוי לרשת את ברכתו, ועוד. הדמיון בין קורות החיים של האב והבן, מאפשר להצביע על ההבדלים המהותיים ביניהם. אילו קורות חייהם היו שונים בתכלית, ניתן היה לתלות את ההבדלים בנסיבות, אך כאשר שניהם נמצאים במצבים דומים ניכר השוני הנובע מן ההבדלים באישיות, במידות ובתפקידים של כל אחד מהם.

 

לדוגמה, אברהם יורד מצרימה מפני הרעב, ואילו יצחק, אינו עוזב את הארץ לעולם. חז"ל ביארו, כי הדבר נובע מכך שהיה 'עולה תמימה'. אברהם לקח את הגר בשנות עקרותה של שרה כדי להבנות ממנה, את קטורה (היא הגר?) אחרי מותה של שרה, וברקע שומעים גם על קיומם של 'בני הפילגשים'. יצחק לעומת זאת עומד ומתפלל לנוכח רבקה אשתו העקרה, ואין מקום בחייהם לאשה נוספת.

 

אחת הפרשות שחוזרות בין אברהם ליצחק בדמיון רב היא פרשת הבארות והפלשתים. נעיין בדומה ובשונה שבין שני האבות בפרשיות אלו:
ככלל, הבארות תופסות מקום חשוב מאד בספר בראשית. בראש ובראשונה מפני שבהם תלויים החיים בארץ, בודאי חייהם של רועי צאן ועובדי אדמה. מאז פרשת המבול לא מוזכר כלל גשם בספר בראשית, ומקור המים היחיד שמוזכר בארץ ישראל הם הבארות. נהרות מוזכרים רק בגבול החיצוני של הארץ, נהר מצרים ונהר פרת, והירדן אותו חוצה יעקב בשובו לארץ. הנחלים אינם מקור מים בפני עצמם, נחל מוזכר כמקום יבש, שהרי יצחק גר בנחל, ועבדיו חופרים בנחל ומוצאים שם באר.

 

בשל חשיבותה הכלכלית של הבאר היא הופכת גם למרכז החיים. שם מתכנסים הרועים, לשם מגיעות בנות העיר לשאוב מים, והרי זה הופך להיות מקום המפגש המרכזי של החברה כולה. וממילא, מרכז התרחשויות וצומת אליה מתנקזים סיפורים ומאורעות רבים.

 

חפירת הבארות היא דרך של האחזות במקום. גזילת הבאר או סתימתה היא חלק ממאבק על ההאחזות בקרקע, והשתלטות על באר על ידי גזילתה או סתימתה משמעה גירוש המתיישבים הקודמים שישבו סביבה ממקומם. גם אברהם וגם יצחק עסקו בחפירת בארות, נאבקו עליהן עם הפלשתים, ובסופו של דבר נאחזו בארץ והתיישבו בה, ליד הבאר.

 

על קיומו של מאבק בארות בין אברהם לבין הפלשתים שומעים כבדרך אגב, כאשר אבימלך ופיכל שר צבאו באים לכרות עם אברהם ברית: 'והוכיח אברהם את אבימלך על אודות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך'. (כא כה). חלק מן הברית היתה ההכרה הרשמית של אבימלך בזכותו של אברהם על הבאר אשר חפר, היא 'באר שבע'. בעקבות זאת, הפכה באר שבע להיות מקום מגוריו הקבוע של אברהם, 'ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים'. אליה שב אחרי העקדה, ולפי פשוטו של מקרא ודעת מפרשים רבים, ממנה גם יצא אל העקדה ולקבורת שרה בחברון.

 

הפרשה הקצרה והמרומזת של גזילת באר אברהם על ידי הפלשתים מפותחת מאד אצל יצחק: תחילה מסופר על סתימת כל הבארות אשר חפרו עבדי אביו, בימי אברהם (כו טו). לאחר מכן מסופר על כך שיצחק חזר וחפר את הבארות שחפרו עבדי אברהם וקרא להם שמות כשמות אשר קרא להם אביו. מסופר על מריבות של יצחק עם רועי גרר על בארות שחפר בנחל גרר. בארות אלה נקראו על שמן של המריבות: עשק ושטנה. בעקבות זאת הוא נאלץ לעבור למקום אחר שם חפר באר אחרת שלא רבו עליה, היא 'רחובות'. משם עבר לבאר שבע, שם נגלה עליו ה', שם חזר וכרת ברית עם אבימלך, ושם עלה בידו לחפור באר נוספת שנקראת 'שבעה', הקשורה כמובן לשם המקום שמימי אברהם: 'באר שבע'. (כו, לג).

 

קודם לפרשת הבארות הזאת, מוצאים את יצחק ב'באר לחי רואי'. יצחק לא התגורר בבאר שבע, אלא ב'באר לחי רואי', גם בסוף ימי אברהם וגם בפרק הזמן אחרי מותו. (כד סב, כה יא).
'באר לחי רואי' קרויה כך על שם התגלות המלאך להגר, בעת גירושה הראשון מבית אברהם. נדמה שכבר בהבחנה הזאת בין שמות המקומות טמון הבדל משמעותי בין אברהם לבין יצחק. מקום מגוריו של אברהם נקרא על שם השבועה שבינו לבין אבימלך, ויצחק מתגורר במקום של התגלות ה'. פניו של אברהם לאנשים שמסביבו, ואילו פניו של יצחק נשואות מעלה, אל ההתגלות הא-להית.

 

בלשון של החסידות המודרנית אפשר לומר שאברהם היה אב, במובן של 'אב-טיפוס', לדמותו של הצדיק שדעתו מעורבת עם הבריות, ואילו יצחק היה אב לטיפוס הצדיק המתבודד. הצדיק המעורב עם הבריות תפקידו העיקרי הוא להפיץ את שם ה' בעולם. לכן הוא מתקרב לאנשים ומקרבם. בחייו של אברהם אפשר למנות מקומות רבים שבהם הוא נפגש עם הבריות ומתקשר עמהם: הנפש אשר עשו בחרן, לוט ההולך אתו עד שנאלצו להפרד בגלל בעית המרעה, ענר אשכול וממרא בעלי בריתו, מלך סדום שעבורו ועבור חבריו יצא להלחם כדי להציל את לוט, שלשת המלאכים שנראו לו כאנשים ונהג בהם מנהג הכנסת אורחים נדיבה, ואפילו הנישואים עם הגר יכולים להחשב ברשימה זו.

 

הצדיק המתבודד עיקר מעייניו בעבודת ה' הפנימית שלו. זו משפיעה רב טוב על העולם כולו, אולם לא בדרך של מפגש ישיר. יצחק ממעט בקשרים עם העולם שמסביבו. אפילו את רעייתו מצא ב'שידוך' שיזמו אביו ועבדו. ומידת הניתוק שלו מן העולם עוד מתעצמת עם העוורון.
למרות הדמיון הבסיסי שבין שני האבות בנושא חפירת הבארות, יש ביניהם גם הבדל גדול. מבארו של אברהם דולים ומשקים לכל העולם, ואילו בארו של יצחק היא באר שנועדה למי שמסוגל להתעלות כיצחק ולעמוד נוכח ההתגלות הא-להית כעולה תמימה.