A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - ויקראכפרת הרהורי הלב
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > ויקרא
מאמרים

ויקרא: כפרת הרהורי הלב /

הרב ד"ר יהודה ברנדס

העולה מכפרת על הרהור הלב. (ירושלמי יומא ח ז ומקבילות).

הרהורי הלב אינם עבירה ממש, ולכן 'שנו רבותינו, היתה עולה כולה קדושה מפני שלא היתה בא על עוונות' (תנחומא צו יג). ובכל זאת, הם טעונים כפרה, כי ישנם הרהורים טובים והרהורים שאינם טובים, והללו צריכים כפרה. 'כי לא מחשבותי מחשבותיכם' (ישעיהו נה ח') 'מחשבות ה'' טהורות הן, ואילו לאדם, יש גם מחשבות שאינן ראויות, הבאות מ'סטרא אחרא' – מן הצד האחר, הנגדי, האפל. של המציאות ושל אישיותו.


המחשבות המתרוצצות במוחו של אדם אינן בשליטתו הגמורה. כך לימד הבעש"ט וראשוני תלמידיו: מחשבות זרות שבאות לאדם באמצע התפילה, נשלחות אליו מן החוץ, מן השמים, ועליו ללמוד להתמודד איתן. בנוסח אחר יאמרו חכמי הנפשות: מקורן של המחשבות בחלקים הכמוסים של הנפש, והן צפות ועולות ברגעים לא צפויים. לעתים בחלום, לעתים בעת ערנות, ולעתים דווקא בעת שמנסים להתרכז ולהתכוון ביותר במחשבות ראויות ורצויות.
אי אפשר לומר על שום רעיון ומחשבה שהם דבר ש'לא יעלה על הדעת' שהרי משנאמר המשפט הזה, כבר עלה הדבר על הדעת.


מהם אותם דברים שעולים על הדעת אף על פי שאין אנו רוצים שיעלו על הדעת?
סוג אחד של הרהורים מזדמנים לו לאדם מן החוץ. הוא נפגש עם בני אדם, קורא ספרים, שומע, רואה – וכל מה שזורם מן החוץ עובר תהליך קליטה, עיבוד וסינון דרך המוח והלב. מן החומרים האלה נוצרות המחשבות. סוג אחר של הרהורים מוצאו מן הנפש פנימה. הנפש של האדם מורכבת מחלקים רבים ושונים, הוא אינו מודע לכולם, וגם אם הוא מודע, אין הוא יכול לשלוט בכולם. משום כך: 'רבות מחשבות בלב איש'. ההרהורים, כאשר הם צפים, משקפים לאדם את הנעשה בתוך נפשו, במעמקים. לפעמים ההרהורים הללו משקפים תכונות, רצונות ושאיפות חיוביים, לפעמים הם מגלים על בעיות, טרדות, תאוות ויצרים. שגם אם האדם השתלט עליהם כך שלא יגלשו למעשים אסורים ולא יפריעו לו בסדר החיים התקין, הם קיימים, וצפים ועולים כאורחים לא קרואים.


העצה החסידית הראשונית להתמודדות עם מחשבות זרות אינה פשוטה. העצה היא לא 'להבריח' אותן, לא לחסום אותן אלא דווקא 'להעלות' אותן. כלומר, לאפשר להן להופיע, לברר מה מקורו של ההרהור, המחשבה או הרגש, על אילו מאוויים כמוסים היא מעידה, ולהפנות את הכוחות הנפשיים שהתגלו דרכה לכיוונים חיוביים. אם התעורר הרהור שנובע מיצר מסוים, אפשר לעבד וללטש את היצר הזה ולהשתמש בו למטרות חיוביות. עם זאת, בדורות מאוחרים יותר התנגדו ראשי החסידות לדרך עבודה זו, כי סבורים היו שיש בה סכנה והיא קשה מכדי שאדם פשוט יוכל להתמודד איתה. המלצתם היתה להסיח דעת מן המחשבות הזרות, ולהניח רק ל'צדיק' לעסוק בהעלאת המחשבות הזרות.


היבט אחר של המחשבה הוא הצורך בה ללימוד עיון והבנה. הראי"ה קוק במאמרו על המחשבות מסביר שחופש המחשבה הוא תנאי הכרחי ללמידה ויצירה. לפיכך, אין עבירה בהרהורים, אם האדם אינו משתקע בהן לשם תאווה וסיפוק יצרים, אלא אדרבה, יש להם תפקיד חיובי הכרחי להתפתחות האדם. הם מופיעים כחלק מתהליך של התבוננות, למידה וחקירה. ה'קושיות' הן הקדמות הכרחיות ל'תירוצים', והעמקה ב'קושיה' בהכרח מהווה הרהור בלא-טוב. אם, לדוגמה, אדם מהרהר בשאלת הרע בעולם, הרי שבעת היותו שקוע ב'בעיה', וככל שהוא מעמיק בה, הוא יכול להתיירא מאד מפני המגמות שעולות בחשיבה שכזאת ולאטום עצמו כלפי השאלה, במקום להמשיך ולעבד את המחשבות עד שימצא לו פתרון מניח את הדעת. לדעת הראי"ה, הפחד מפני המחשבות משתק את היצירה ומותיר את הלומד וההוגה עם הבנות שטחיות בלבד. כנגד שיטה זו עומדת שיטה אחרת המצדיקה את הפחד מפני המחשבות ו'הקושיות'. בתורות ברסלביות מסוימות מלמדים שיש לברוח מן ה'קושיות' ולהתאמץ באמונה תמימה, מחשש שהספק והתהיה יקבעו מקומם בלב האדם עולמית, ולא יוכל להתקדם משם באמונה, באהבה וביראה.

 

באמרם שהעולה מכפרת על הרהור הלב מתמודדים חז"ל אף הם עם בעית חופש המחשבה. ההכרה שהמחשבות קיימות ויש בהן מחשבות פסולות וקשות, מחייבת להציע להן תרופה וכפרה. כשם שברור שיהיו אנשים שיחטאו בשגגה ולכן הוצע להם קרבן החטאת והאשם. וכשם שברור שיהיו אנשים שיטמאו בטומאות הנדה והזב, הצרעת וטומאת המת, ולכן הוצעו להם סדרי טהרה וכפרה. כך ברור שלאדם תהיינה מחשבות, ביניהן לא רצויות ולא טובות, המצריכות כפרה.


שטף החיים אינו מאפשר לאדם להמנע מכל שגגה, מכל טומאה ומכל איסור. השאיפה לשלמות כזאת היא נחלתם של מלאכים. בני אדם נשלחו לעולם הזה כדי להתמודד עם עולם שיש בו תערובת טוב ורע, קודש וחול, טהור וטמא, ואין הם יכולים ליצור טריטוריות נקיות מרע, חול וטומאה. נסיונות שכאלה נעשו על ידי נזירים, מתבודדים, כתות – ונדחו מדרך המלך של תורה. התורה מאפשרת ליפול ולקום, זה עניינה של התשובה שקדמה לעולם, וזו תכליתם של כלי הכפרה והטהרה.


כשם שהדברים נכונים בעולם העשיה, כך ועוד יותר מכך הם נכונים בעולם המחשבה. המחשבות שוטפות וקולחות, ואי אפשר לעצור ולחסום אותן. אפשר לנווט אותן, אפשר לעבד אותן, אפשר להגביל במידה – אבל אי אפשר לאדם חי, בריא, יוצר ונבון, לאטום את מחשבתו כך שלא יעלה על דעתו שום הרהור במשהו לא ראוי, אסור, או מטריד. העצה היעוצה היא להציע כפרה: משתקפו עליו מחשבותיו, עליו למצוא דרך לכפר עליהן ולהטהר מהן, אם הוא מרגיש שהן טורדות את רוחו יתר על המידה.


בימי המשכן, היה אדם מביא עולה ומכפר על הרהוריו. כיום, כשאין לנו זבחים ועולות, הפתרון הוא 'ונשלמה פרים שפתינו'. התורה והתפילה הם שני כלים המסייעים לאדם למקד את מחשבותיו לכוונים בריאים וראויים. לכן, מי שנפשו עגומה מהרהורים רעים ומחשבות המטרידות אותו – יקדיש מזמנו ללימוד ותפילה ותהא זו כפרתו. דיכוי המחשבה החופשית אינו הפתרון, לפעמים, הוא עצמו חלק מהעצמת הבעיה. הפניית הלב והמוח לעיסוק בטוב, יועילו בסופו של דבר גם למחשבות ולהרהורים, שיבטאו בדרך כלל את הטוב שבנפש האדם.