A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - ויקראאי-הסדר כשיטה
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > ויקרא
מאמרים

פרשת קדושים: אי-הסדר כשיטה /

הרב ד"ר יהודה ברנדס

 ר' יצחק קארו, דודו של בעל השלחן-ערוך, מצביע בפירושו 'תולדות יצחק' על שלשה קשיים חמורים בסידורן של המצוות בפרשת קדושים, ואלו הם: ראשית, אין שום הגיון בסידור המצוות בפרשה ובלשונו: "יש לשאול שאלו המצוות רחוקות זו מזו בעניניהם. וכל התורה כולה יש לה סדר נאות וחשוב, ומה קישור יש לאלו המצות אלו עם אלו? ואפילו אדם בעל שכל מסדר דבריו זו עם זו בסדור היותר נכון בעיניו! זהו הספק הראשון.


הקושי השני הוא שגם מצוות הסמוכות זו לזו, אין קשר ביניהן, וכנגד זה מצוות דומות הורחקו זו מזו, כך לדוגמה, מורא אב ואם נסמך בפסוק לשמירת שבת, במקום שיוסמך על פי ההגיון הפשוט למצות מפני שיבה תקום והדרת פני זקן שהן מעניינה.


הקושי השלישי נובע ממדרש חז"ל (תנחומא ג), המלמד שפרשת קדושים היא מעין חזרה ופירוט של מעמד הר סיני ולכן נאמרה בכנוס כל העדה. חז"ל הראו כיצד כל הדברות מופיעות בפרשה: אני ה' א-להיכם כנגד 'אנכי' שבדברות. 'אל תפנו אל האלילים', כנגד 'לא יהיה'. 'לא תשבעו בשמי לשקר' כנגד 'לא תשא'. 'את שבתותי תשמורו' כנגד 'זכור ושמור'. 'איש אביו ואמו תיראו' כנגד 'כבד'. 'לא תעמוד על דם רעך' כנגד 'לא תרצח'. 'מות יומת הנואף והנואפת' כנגד 'לא תנאף'. 'לא תגנובו' כנגד 'לא תגנב', 'לא תלך רכיל' כנגד 'לא תענה', ו'לא תעשוק את רעך ולא תגזול' כנגד 'לא תחמוד'. ושוב חוזר ה'תולדות יצחק' ותמה, מדוע לא סודרו המצוות בפרשה כסדר הופעתן בדברות?


דרך הפתרון של הר"י קארו היא למצוא הגיון בסדור הפנימי של המצוות ולהסביר איזה חידוש נובע בכל מצוה מן הסמיכות שלה למצוות האחרות, ממקומה בפרשה ומהחידוש בשינוי לעומת עשרת הדברות. לענ"ד פתרון שמבקש ללכת בדרך זו לעולם נמצא מפולפל ומורכב מדי, ובפרטים רבים גם נזקק להסברים דחוקים ומאולצים. סביר יותר לקבל שאכן אין סדר למצוות בפרשה ויש לתת מענה לשאלה מדוע בחרה התורה לסדר את המצוות בפרשה זו בערבוביא גמורה.


הספרא קבע שפרשה זו נאמרה בהקהל מפני ש'רוב גופי תורה תלויים בה'. בויקרא רבה (כד ה) נחלקו אם יש למנות בה ששים מצוות או שבעים מצוות. ואכן, הפרשה גדושה במצוות רבות, מכל תחומי החיים. על פי הכותרת של הפרשה 'קדושים תהיו', וחתימתה ב'והייתם לי קדושים' ניתן להבין שעל ידי קיום המצוות ניתן להגיע לקדושה. נראה שעשרות המצוות שבפרשה הן מעין 'מדגם מייצג' של מכלול התרי"ג. לפיכך, יש להבין ששאלת הסידור של המצוות בפרשתנו היא בעצם שאלה כללית על סדרן של מצוות. מדבריו של המדרש עולה שהמבחר של המצוות מותאם גם לעשרת הדברות, והשאלה היא גם מדוע לא סודרו תרי"ג המצוות על פי המבנה ההגיוני של עשרת הדברות, כפי שעשו כמה מן הפייטנים במחזור לחג השבועות.

 

כדי להבין את חשיבות השאלה של סידור המצוות, נדון תחילה בשני החיבורים העיקריים שערכו סיכום של כל מערכת המצוות וההלכה שלא על רצף התלמוד. הלא הם הרמב"ם והשלחן ערוך (בעקבות ספר הטורים). שתי שיטות הסידור שלהם נבדלות לחלוטין זו מזו. הרמב"ם סידר את ספרו על פי נושאים. לעומתו, השלחן ערוך מסודר על פי סדר החיים. נדגים זאת במסכת ברכות, הראשונה בש"ס: המשנה סדורה כך: א-ג קריאת שמע, ד-ה תפילה, ו – ברכות הנהנין, ז-ח ברכת הזימון והמזון, ט – שאר ברכות הראיה והשמיעה. הרי שרבי בחר לארגן את המשנה לפי נושאים מרכזיים, וגם הפירוט המשני שלהם הוא יחסית שיטתי, בדרך הזאת.

 

הרמב"ם הלך בדרך דומה, בספר אהבה. וסידר בו בין השאר את הפרקים: הלכות קריאת שמע, הלכות תפילה ונשיאת כפים, הלכות ברכות. לעומת זאת, השלחן ערוך ב'אורח חיים' אינו סודר את קריאת שמע כענין לעצמו בנפרד מתפילה וברכות, אלא מלווה את סדר יומו של האדם: מהשכמת הבוקר בסימן א' ועד השכיבה לישון בסימן ר"מ. דיני ברכות השחר מופיעים לפני דין קריאת שמע של שחרית, כי האדם פוגש בהם תחילה. ברכות הסעודה מוקדמות לדיני תפילת מנחה וערבית, כי זמן סעודתו של אדם הוא אחרי תפילת שחרית ולפני מנחה וערבית. וכן הלאה. כך הם מחולקים גם בסדר מועד. בעוד שהרמב"ם סדר את ההלכות בכל פרק על פי תבנית נושאית ברורה, מן הכללים אל הפרטים, הרי שהשלחן ערוך מתאר את אורח החיים ברצף הזמן. אצל הרמב"ם מתחילות הלכות שבת בהגדרת מלאכה, משם הוא עובר למנין ל"ט המלאכות מדאורייתא, תולדותיהן, האיסורים דרבנן ומצוות העשה של כבוד ועונג שבת, ואילו בשלחן ערוך הלכות שבת נפתחות בסדר ההכנות ביום ששי. בתוך עיסוקו בהכנות ובהטמנת החמין נוגע השלחן-ערוך גם בחלק מהלכות בישול אך לא משלים אותן מעבר לנצרך לו לענין הכנות שבת. משם הוא ממשיך וסוקר את סדר יום השבת, תפילותיו וסעודותיו עד ההבדלה ומוצאי שבת בסימן ש' ורק שם מתחיל בפרוט דיני המלאכות, שאינן תלויות בלוח הזמנים של השבת. ואפילו שם הוא משתדל להציג את המלאכות לפי סדר הקשור לסדרי החיים של האדם.


הרמב"ם והשו"ע מניחים בסידורם שתי גישות שונות לקיום התורה והמצוות, ושני 'טיפוסים' שונים של מקיימי המצוות. עריכתו של הרמב"ם את המצוות וההלכה דומה לספר גיאוגרפיה או לספר הוראה במדעים המדוייקים: מתמטיקה או פיסיקה. בעיניו התורה היא 'מפת העולם' והיא מתווה לאדם את המבנה והסדר של המציאות. לעומת זאת, השלחן-ערוך ערוך כספר לימוד היסטוריה הנע עם קורות העתים, או כ'מדריך למטייל'. הוא אינו מתאר את הארץ על פי מבנה שיטתי: אקלים, טופוגרפיה, כלכלה, אוכלוסיה וכדומה, אלא מסביר למטייל בארץ הזאת לאן לנסוע, מה לראות, איך לאכול ואיפה ללון וכדומה. הרמב"ם פותח את ספרו ב'יסוד היסודות ... שיש שם מצוי ראשון', והשו"ע ב: 'יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו'. הרמב"ם ממשיך עם יסודות האמונה והשלחן-ערוך ממשיך עם הוראות כיצד להתלבש, כיצד להתפנות בשירותים, להתרחץ, וכן הלאה.


מקיים המצוות בעיני הרמב"ם הוא אדם שבא לעולם על מנת לבצע משימה – קיום המצוות. ואילו בעיני השלחן-ערוך הוא אדם שחי את חייו, חיי אדם, על פי הדרכת התורה. סידורו של הרמב"ם מתאים למשנה, ומתאים לעשרת הדברות. סידורו של השלחן ערוך מתאים לסדר הופעת המצוות ברוב התורה שמחוץ לעשרת הדברות: כסדר החיים של האדם והעם. מצות פסח לא הופיעה בעשרת הדברות אחרי שבת, היא הופיעה בחומש שמות בתוך סיפור יציאת מצרים.

פרשת קדושים אינה הולמת אף אחת משתי שיטות הסידור הללו. אין בה סדר נושאי ברור אך גם לא סדר כרונולוגי המלווה את חיי האדם. היא נראית כגיבוב לא-שיטתי ולא מסודר של חבילות מצוות זו בצד זו וזו בעקבות זו. וכאמור, אי אפשר להצביע בה על שיטתיות בלי להזקק לתירוצים דחוקים. אלו הם המקרים שבהם נכון להפוך את סימן השאלה לסימן קריאה ולומר, אכן, פרשת קדושים אינה מסודרת וזו היא מגמתה, ללמד ש'אין סדר למצוות'.
מה פשר הדבר?
המצוות פוגשות אותנו בכל מקום, בכל שעה, במצבים נפשיים שונים ומשונים. אי אפשר להניח שהמצוות יזדמנו לאדם בסדר כלשהו. ודאי לא בסדר של המשנה והרמב"ם: זרעים לא קודם בזמן למועד, ודיני נזיקין של בבא קמא לא מתרחשים לפני דיני כלכלת השוק של בבא מציעא. אולם גם הסדר של השלחן ערוך אינו מוחלט. השלחן ערוך פותח בהשכמת בוקר מסודרת, אולם הורים שקמים לתינוק בוכה בלילה אינם מתחילים את יומם כסדר השלחן ערוך, כך גם פועלי הלילה והשומרים. גם האדם הרגיל עלול לפגוש בדרכו לבית הכנסת מישהו שפונה אליו בדברים והוא צריך להזהר בהלכות שמירת הלשון וכבוד הבריות עוד לפני שהגיע להלכות תפילה. הוא עשוי למצוא אבידה בדרך ולהתחייב בהשבת אבידה עוד לפני פסוקי דזמרה, להתקל בברקים ורעמים עוד לפני שהתלבש ולהתחייב בברכות 'עושה מעשה בראשית' ו'שכוחו וגבורתו מלא עולם' לפני ברכת 'המעביר שינה מעיני'. וכן הלאה.
המשמעות של אי-הסדר הזה מבחינת אופיו של מקיים המצוות שונה גם מזו של הרמב"ם וגם מזו של השלחן-ערוך. אי-הסדר והאקראיות שבהופעת המצוות בחיי האדם, מחייבת אותו לדריכות ותשומת לב מתמדת. הוא חייב להיות מודע למכלול המצוות באופן בו-זמני, ולהיות ערני וקשוב למתרחש סביבו ובתוכו כדי להגיב תגובה מצוותית – הלכתית או אמונית נכונה בכל רגע נתון ובכל הזדמנות.
יתכן שבגישה הזאת נקבעת גם משמעות חדשה למושג 'קדושים תהיו'. כלשונה של סיסמת הצופים 'היה נכון' – היו נכונים בכל עת לקיום מצוה, שאין אתה יודע איזו מהן תקדם ותופיע לפניך. והרי זה גם פירוש חדש ל'שויתי ה' לנגדי תמיד': חיים של ערנות ונכונות מתמדת לקיים את המצוות הנקרות על דרכנו, וחיים של מודעות מתמדת לכך שכל פעולה שאנחנו עושים וכל התרחשות בחיינו עשויה להיות כרוכה בקיום מצוה או בהקפדה על ביצוע נאות הלכתית, וחויה אמונית תואמת. אלו הם חיים המאופיינים כחיים של קדושה.