A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - במדברצדקתך כהררי אל
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > במדבר
מאמרים

פרשת במדבר: צדקתך כהררי אל /

הרב ד"ר יהודה ברנדס

הפסוק הפותח את ספר במדבר משופע בפרטים הממקמים אותו בדייקנות של זמן ומקום: התאריך הוא: האחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים, והמיקום: במדבר סיני, באהל מועד. המדרש (תנחומא א) מסב את תשומת הלב לכך, תוך כדי דיון בפסוק "צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה" (תהלים לו ז). מה המשמעות, לדעת המדרש, של ההדגשה הזאת?


הנטיה הטבעית והצודקת של העולם היא להבליט ולפרסם את הדברים הטובים, ולהצניע ולהדחיק את הרעים. גם הקדוש-ברוך-הוא, מפרסם את מעשי הצדיקים, ואת עונשם של הרשעים מקיים ב"חשיכה".
הסביבה של הצדיקים והמעשים הטובים אמורה להיות "הררי אל", והסביבה של הרשעים והרשעה, בבחינת "תהום רבה". לשון המדרש: "הרשעים כתיב בהן 'והיה במחשך מעשיהם' לפיכך הם חשוכין לפני הקב"ה, והוא מורידן לשאול שהיא חשיכה, ומכסה עליהם את התהום שהוא חושך". כראיה לכך, מצביע המדרש על כך שבעוד שהתאריך והמיקום בפרשתנו הוא ברור ומובהק, הרי שתאריך חורבן ירושלים אינו מופיע בבהירות דומה בתנ"ך.

 

מסקנה מעשית העולה מן המדרש הזה היא, שיש להעלות על נס את מעשי הצדיקים ואת האירועים בחיי האדם והעם שבהם הקדוש-ברוך-הוא נותן שכר ומשפיע טובתו על ישראל. ויש להצניע את המקרים שבהם הקדוש ברוך הוא נפרע מן הרשעים ומעניש את עמו. יתר על כן, לפעמים בתוך אירוע אחד, יש פן של ברכה ופן של עונש, ומן הראוי להפנות את המבט אל הטוב והמואר, ולא אל הרע והמוחשך.

 

התפיסה של המדרש אינה מקובלת כיום כלל בשיח הציבורי. התקשורת, האמנות, הפוליטיקה, רואים בהצגת הפגמים ערך. ביקורת, חשיפה של חטאים ועבירות, זיהוי של כשלים במערכות השלטון והחברה. כל אלו הם בעלי ערך תקשורתי גבוה, הם מסקרנים, מושכים את תשומת לב הציבור ומקנים "רייטינג". מעבר לכך, ניתנת לפרסום השלילה גם משמעות ערכית: פרסום החוטאים והחטאים, הכשלים והפגמים, מוצדק ברצון להביא לשינוי ולתיקון. הטענה היא שהרשעים דווקא אוהבים לעשות מעשיהם במחשכים, ואור הזרקורים מועיל לניקוי המערכות הציבוריות מעוול ומשחיתות.


גם התורה רואה ערך ב"למען יראו וייראו", ולכן אין זה נכון להציב את עמדת המדרש כעמדה חד-צדדית וחד משמעית. המדרש מציע היבט אחד מתוך מכלול של שיקולים, ולפיו אכן יש חשיבות בפרסום הטוב והאור והצנעת הרע. אין הכוונה להסתרה, הכחשה והדחקה, אלא לפרופורציות אחרות מכפי המקובל כיום. יש להגדיל את המשקל של תיאור ההצלחה והחיוב בעולם, ולא לראות בכך תעמולה או הטיה פסולה. כיום קיים מצב שבו אמנות בעלת גישה חיובית לדרך המלך: למדינה, לצבא, לתורה, נתפסת כ"אמנות מגויסת" ואילו אמנות ביקורתית, נשכנית, המציגה את הרע והמכוער – נחשבת לאוונגרד חיובי. תאור מלחמה כהצלחה והצבעה על ההיבטים החיוביים שלה נחשב כמעשה פוליטי בלתי הגון, אך התגוללות על כל כשלון, צבאי או מוסרי, נחשבת למעשה ראוי ורצוי.
על פי דרכו של התנחומא לפרשתנו, יש מקום להאיר את ההישגים וההצלחות, לא פחות מאשר למנות את הפגמים והכשלים.

 

אנו מציינים את כ"ח באייר, יום שחרור ירושלים, כיום הודיה ושבח לקדוש-ברוך-הוא על כל הטוב אשר גמלנו, בירושלים ובארץ ישראל כולה, בששת הימים של המלחמה בשנת תשכ"ז, וכגולת הכותרת – שחרורה של ירושלים ואיחודה. ביום זה יש לפרסם ולהראות בפרוטרוט את ההישגים וההצלחות של המלחמה ההיא וכל שבא בעקבותיה.


היו במלחמה זו, כמו במלחמות אחרות, ובהתנהגות של מדינת ישראל וצה"ל בעקבותיה, גם כשלים, צבאיים, מדיניים ומוסריים. בבחינת "משפטיך תהום רבה". יש להתמודד באומץ גם עם טעויות שנעשו, אפשר להתפלמס על הדרך המדינית שננקטה בעקבות המלחמה, אפשר להצטער על החמצת הזדמנויות בהר הבית, בישוב כל חלקי הארץ, בהכנת הצבא לקראת השנים שבאו לאחר מכן, באי-ניצול ההתעוררות הרוחנית, השגשוג הכלכלי והסיכוי לשלום. כל אלו צריכים להעשות במידה הראויה, אך אינם אמורים לפגום ולהחשיך את ההודיה והלל על הנס הגדול ועל ברכת ה', בבחינת "צדקתך כהררי אל".