A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - במדברמינוי השופטים
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > במדבר
מאמרים

מינוי השופטים /

הרב ד"ר יהודה ברנדס

עם השלמת ארגון המחנות וסדרי המסע במדבר, מסופר בתורה על העם המתאוננים בתבערה והמתאוים בקברות התאוה. תוך כדי פרשה עגומה זו, מתרחש מינוי הזקנים: משה רבנו טען "למה הרעת לעבדך... לשום את כל משא העם הזה עלי", ומשום כך ציוה אותו ה': "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל... ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך". משמע שמינוי הזקנים לא היה מתוכנן מלכתחילה, כחלק מסדרי הנהגת העדה, אלא מעשה שבדיעבד, בשל תלונות העם ותגובתו של משה. אלמלא המתאוים, ואילו לא היה משה מתלונן - לא היהו מתמנים הזקנים.
גם בפרשת יתרו, הציע יתרו למשה למנות שרי אלפים ושרי מאות, שרי חמשים ושרי עשרות, על מנת שיקלו מעליו את משא שיפוט העם וישאו אתו את מסע העם. גם שם, נראה שתחילה סבור היה משה שישפוט לבדו את העם, הניצב עליו כל היום מן הבוקר עד הערב, ורק אחרי עצת יתרו "נבל תבל גם אתה גם העם הזה", הכיר בצורך להעזר באחרים.
כאשר חזר משה בנאום התוכחה בספר דברים על ענין מנוי השופטים, הוא נראה כמערב את שתי הפרשות. וכך דבריו: "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם, ... ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם".
משמע מתאור הממונים שמדובר במינוי השופטים שבפרשת יתרו, אך מן הבקורת שבתחילת דבריו: "איכה אשא לבדי", נראה שהוא רומז דווקא למינוי הזקנים.
מה בין הזקנים לבין השופטים?
השופטים תפקידם לשפוט את העם משפט צדק. הם עונים לשאלות ומתמודדים עם בעיות "בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע". צורת מינויים היא לפי סדר מינהלי מסוים: שרי עשרות עד שרי אלפים. כלומר: לפי צרכי הציבור ולפי מידרג הירארכי מסוים. מספר השופטים תלוי בגדלו של הציבור. ככל שיהיו יותר אנשים הנזקקים למשפט, כך יהיה צורך ביותר שופטים. תחום ההתמחות שלהם אם כן הוא משפט ודין, עליהם להיות "אנשים חכמים ונבונים" כדברי משה בספר דברים, או כפירוטו של יתרו: "אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שנאי בצע".
הזקנים תפקידם לסייע את משה בהנהגה. תפקידם אינו מפורש בתורה, מלבד הידיעה שעליהם להשתתף עם משה במשא העם. "ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך". הם אינם מוזכרים כחכמים ונבונים, ולא נאמר שעליהם לשפוט את העם. התכונה העיקרית שנזקקו לה לא באה מתוך עצמם אלא הואצלה עליהם: "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם". הרוח שבה מדובר היא כנראה רוח הנבואה של משה רבנו. שכן אחרי האצלת הרוח נאמר: "ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו".
מספרם של הזקנים אינו נגזר מצרכי הציבור. המספר שבעים הוא מספר קבוע, שאינו משתנה לפי צרכי המשימות.
ההבדל בין השופטים לבין הזקנים הוא הבדל שבין משפט לבין הנהגה. בין חכמה לבין נבואה. השופטים שייכים למערכת המשפט ונזקקים לחכמה, הזקנים שייכים למערכת ההנהגה והם נזקקים לרוח נבואה.
ברור אם כן, שהשופטים התמנו בפרשת יתרו, עם מתן תורה, כדי לסייע למשה לשפוט את העם, והזקנים התמנו בפרשת בהעלתך, בתחילת המסע במדבר, כדי לסייע למשה בהנהגה. מדוע נתפסים המינויים הללו כמינויים שבדיעבד? מינויים שהוצרכו רק בדיעבד, בשל העומס שהכביד העם על משה?
הלא באמת צדק יתרו בהצעה להקים מערכת משפט, ויש הגיון רב בהקמת דרג ביניים של מנהיגות, נשיאי השבטים וזקנים, שיתווך בין המנהיג העליון לבין הציבור הרחב!
נראה לומר, שהבעיה טמונה באופן שבו עלה הצורך במינויים. למרות שמינוי מערכת הנהגה המתווכת בין משה רבנו לבין העם לכל שדרותיו הוא דבר טבעי ונחוץ, אין משה רבנו מזדהה עם האופן שבו נצרך למינויים אלו.
הסדר המתוקן של הנהגת מדינה וציבור, אכן מחייב מינויים הקבוע של בעלי תפקידים, אולם האופן שבו נוצר הביקוש לבעלי תפקידים אלו – התחושה שהעם עומד על משה "מן הבוקר עד הערב", שהם מרבים להתלונן ולהכביד עליו משאם, מעורר אצל משה את התחושה, שהדרישה לא באה ממקור חיובי. בדומה לכך רגז שמואל הנביא על העם המבקשים להם "מלך ככל הגויים" אשר סביבותיהם, למרות שהבקשה יכולה להיות מוצדקת, ויש לה יסוד במצוות המלך שבתורה.
כאשר ריבוי ה"תיקים" יוצר עומס עצום בבתי המשפט, ומחייב מינוי עוד ועוד שופטים, והקמתם של בתי דין נוספים, או כאשר ריבוי הפניות למשרדי הממשלה מחייב הגדלת הביורוקרטיה המנהלתית, המינויים אכן הכרחיים ונחוצים, אולם הם גורמים בדרך כלל לסרבול, קשיי ניהול, "סתימות בצנרת" וסחבת מרובה. בחברה בריאה, המנגנונים המנהלתיים והשיפוטיים יכולים להיות "רזים" יותר, ענייניים יותר ויעילים יותר. יתכן שהביקורת של משה רבנו על המינויים לא נבעה מאי-הכרתו ואי-נכונותו להזקק לעזרה בהנהגת העם. היא נבעה מהבנתו שמתפתחת לנגד עיניו ביורוקרטיה מסורבלת, שהיא תוצר של חברה טרחנית. ההתמודדות עם ליקויים במנגנוני המשפט והשרות הציבורי לא יכולה להסתכם בפתרונות טכנוקרטיים וארגוניים. היא מחייבת גם מהפכה חינוכית בחברה האזרחית.