A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - במדברתיאורית הכאוס ואפקט היתוש
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > במדבר
מאמרים

פרשת חקת: תיאורית הכאוס ואפקט היתוש /

הרב ד"ר יהודה ברנדס

 "חוקת התורה" עוסקת בטומאת המת ובטהרה ממנה. המפגש עם המוות, הוא מן החידות של הקיום האנושי. יש שהוא מגיע בזמנו, במהלך צפוי ומסודר, של זקנה וירידה הדרגתית של כוחותיו הגופניים והנפשיים של האדם. אך לא פעם המוות בא בחתף, באופן בלתי צפוי וללא כל הצדקה נראית לעין. במקרים כאלה, הוא מעורר שאלות מוסריות על הנהגת העולם, והוא מעורר חרדה מפני הבלתי הגיוני והבלתי נתפס. ברגעים אלו נראה העולם לאדם כתוהו ובוהו, כאוס שאין בו הגיון. דרכו של מדרש התנחומא להתמודד עם השאלה הזאת היא על ידי הצעת מבט אחר על ההגיון של היקום.


תפיסת הסדר של התנחומא דומה מאד לכיווני מחשבה המתפתחים במדע בזמננו. תיאורית הכאוס מתמודדת עם הרעיון של "סדר המתחזה כאקראיות", בתוך תהליכים הנראים אקראיים לחלוטין, מנסים למצוא שיטתיות וסדר, הניתנים לתאור ולחיקוי בכלים מתמטיים וחישוביים מתקדמים. אחד המושגים שבהם משתמשת תיאורית הכאוס הוא "אפקט הפרפר". הטענה, בניסוח פשטני היא כך: כאשר המערכות הן מאד מורכבות ומאד מסובכות כמו המערכות של מזג האויר, אזי שינוי קטן (משק כנפיים של פרפר במקום אחד על פני כדור הארץ) יכול לגרום לשינוי דרמטי במערכת רחבה מאד. (סופות שלגים במקום אחר על פני כדור הארץ). הקישור נראה חסר כל הגיון למתבונן שאינו מעמיק בתופעה, אך יכול להיות מוסבר ומחושב, כאשר משקללים את מכלול הגורמים הפועלים במערכת.

 

התנחומא (חקת, א') מתאר את הסדר המופתי הקיים ביקום, בהדרשו לפסוקים המתארים את גדולת הבורא מצד אחד והקושי להבינה מצד שני: "עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר" (איוב ט י). כדוגמה, מתמקד המדרש בנושא המים, אולי מפני שהם נושא מרכזי בפרשת חוקת: מי חטאת, מי מריבה, באר מרים ועוד. המדרש מתאר את המורכבות והאיזונים העדינים של משק המים בעולם ובאדם. הוא מצביע על קיומם של סוגים שונים של מים: מים מתוקים ומים מלוחים, זרמים שונים של מקורות בתוך הים הגדול שאינם נבללים זה בזה. וכן: נוזלי הגוף השונים זה מזה ואינם מתערבים זה בזה וכל אחד מהם ממלא את תפקידו המיוחד לו. מי הפה, מי החוטם, מי אזניים, וכדומה.


מכאן למד התנחומא כלל גדול, בדרך של קל וחומר: "והרי דברים קל וחומר, ומה מלא הסיט יש בו כמה מעיינות ואינם מתערבים, הים הגדול על אחת כמה וכמה, שנאמר 'זה הים גדול ורחב ידים' וגו', (תהלים קד כה), ללמדך שבכל עושה הקב"ה את שליחותו, ולא ברא דבר אחד לבטלה, ופעמים שעשה הקב"ה שליחותו על ידי צפרדע, ועל ידי יתוש, ועל ידי צרעה, ועל ידי עקרב".
מה שנראה לפעמים כפגיעה אקראית של בעל חיים חסר-משמעות, מתברר, מתוך ראייתו בהקשר רחב יותר כתוצאה של תהליך מכוון ומדויק ביותר.


אחת הדוגמאות שמביא המדרש לכך היא עונשו של טיטוס הרשע. לאחר שהחריב טיטוס את בית המקדש, בדרכו חזרה לרומי, היה הים הולך וסוער. אמר טיטוס: "אלהיהן של אלו אין לו כח אלא בים; עמד פרעה וטבעו בים, וכן לסיסרא, עכשיו אם הוא רוצה הרי היבשה בינו לביני, ונראה מי נוצח". טיטוס מזמין כביכול את הקב"ה להתמודד בשטח ניטרלי, כיון שהיה סבור שניצח את אלקי ישראל בקרב היבשתי שנערך בירושלים, חשב שביבשה יצליח. אמר הקב"ה: "רשע בן רשע בן בנו של נמרוד הרשע, בריה קלה פחותה שבבריותי אני משלח בך לבערך מן העולם, נכנס יתוש בחוטמו ומת במיתה משונה". מן הסתם, סבורים היו הבריות ש"מחלתו" של טיטוס היתה מחלה אקראית, ושהבורא יתברך אין לו עסק בקטנות כגון אלו. לימדנו המדרש, שגם "אפקט היתוש" של טיטוס אינו מקרה, אלא תוצאה, בחינת עונש, על החרבת המקדש ועל הגאווה והיוהרה שאחזו בו. (ועי' עוד בתאור המורחב של סיפור טיטוס והיתוש בבראשית רבה י' ז')


לגדולתו אין חקר – המחקר המדעי אינו יכול להסביר עדיין את כל התופעות המוזרות והאירועים המפתיעים החורגים מן הסדר המוכר והידוע. אין זאת אומרת שהסדר אינו קיים, החתירה הנמשכת של המדענים להסביר את פלאי היקום נובעת מן הצורך להגיע לחקר היקום. יתר על כן, יש טעם להמשיך ולחקור ולחפש, כדי להיטיב להבין את מעשה ה', גם מפני שבכך פוחתת האימה והחרדה מפני המוות, ומפני שאר הפחדים של העולם הבלתי מפוענח והמאיים. מכל פרט חדש שנחשף ומתבאר, מובנת יותר החוקיות המופלאה של היקום, ושבחו של הקב"ה מתעלה, בבחינת "השמים מספרים כבוד א-ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע". והחרדה הסתומה מפני הכאוס, מתחלפת ביראת שמים.