A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - דבריםואהבת
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > דברים
מאמרים

ואהבת /

הרב ד"ר יהודה ברנדס

בתוך נאומו הארוך של משה רבנו, שפרקים נכבדים ממנו מוקדשים להסברת האמונה הישראלית, מקדיש משה מספר פסוקים כדי לבאר לעם ישראל את ההבדל בין ה' א-להי ישראל בין אלהים אחרים. בדרך כלל 'אלהים אחרים' הם האלילים של העמים האחרים. אולם מן הפסוקים בפרשתנו משתמעת גם הבחנה בין הופעתו של א-להי האמת בעולם, בתקופה שקדמה להופעת עם ישראל על במת ההיסטוריה, והופעתו המתמדת בבחינת א-להי כל האלים כולם, לבין הופעתו בשם הוי"ה המיוחד להתגלות ולהנהגה של עם ישראל. 


(דברים ד', לב)
כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים
אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ
לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ
וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם
הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ:
(לג)
הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים
מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ
כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי:
(לד)
אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים
לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי
בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה
וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה
וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים
כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם
בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ:
(לה)
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת
כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים
אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ:

 

א-להים ברא שמים וארץ, ואת האדם על הארץ, אולם מאותם ימים ראשונים ועד יציאת מצרים לא קרה כדבר הזה: מעולם לא שמע עם שלם קול אלהים מדבר מתוך האש, ומעולם לא קרה שא-להים בחר לו גוי ולקח אותו מקרב גוי, ביד חזקה ובזרוע נטויה. אלו שני הדברים המייחדים את יחסו של ה' לעם ישראל, והם הביטויים של הופעת שם הוי"ה בעולם, ההתערבות הניסית במהלך ההיסטוריה של העמים כפי שהתרחשה ביציאת מצרים, וההתגלות לפני העם במעמד הר סיני. ובכך "אתה הראת לדעת כי ה' הוא הא-להים אין עוד מלבדו".


לפי האמור בפסוקים הקודמים ל"אתה הראת", יש כביכול "עוד מלבדו". לא חלילה אלים אחרים שיכולים לעמוד בצדו ולהתחרות איתו, כי ה' הוא א-להי האלהים ואדוני האדונים. אבל, קיימים גילויים אחרים של אלוהות, כוחות המנהיגים את העולם, "אשר חלק ה' א-להיך אותם לכל העמים אשר תחת השמים" (לעיל, דברים ד' יט, ועי' רמב"ן ויקרא יח כה). לא זו בלבד, אלא שגם ה', שהוא א-להי האלהים מופיע ופועל לפעמים רק בבחינת א-להי האלהים ולא בבחינת ה' א-להינו, ובהופעה הא-להית הכללית חסרה אותה התייחסות פרטית מייחדת של עם ישראל. 


בהמשך הפרשה מסביר משה את המשמעויות של ההשגחה המיוחדת לעם ישראל, בבחינת 'לדעת כי ה' הוא הא-להים'. אחת מהן היא הברית: ה' א-להינו כרת עמנו ברית בחורב. הברית מתנה את ההשגחה ואת ההתגלות המיוחדת בשם ה' לעם ישראל כך, שאם הם יקיימו את חלקם בברית, אם ילכו בדרך אשר ה' א-להיהם מצוה אותם, תמשך ההנהגה הזאת, ואם לאו, חלילה, תתקיים התוכחה המפורטת בפרשיות כי תבוא ונצבים.


בקריאת שמע, המופיעה בהמשך הפרשה, מודגשת תוצאה אחרת של היחס המיוחד של ה' לישראל, האהבה. 'ואהבת את ה' אלהיך'. דרישה – ציפיה זו מעם ישראל, מקבילה לפסוקים אחרים בפרשה: "ותחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעו אחריו..." (דברים ד לז), "כי מאהבת ה' אתכם ... הוציא ה' אתכם ביד חזקה" (שם ז', ח'). עד כה לא הוזכרה המידה של אהבה לא מצד ה' לישראל ולא מצד ישראל לה'. היחס מצד האדם כלפי א-להים בשאר חומשי התורה הוא רק יחס של יראה. יראת א-להים מופיעה כבר בספר בראשית, בפרשת העקדה מתואר אברהם כירא א-להים. אברהם מתייחס למצרים כמקום שאין בו יראת א-להים. יוסף מעיד על עצמו שהוא ירא א-להים וכמוהו גם המילדות במצרים, אחרי חלק מן המכות, היו גם מן המצרים שהיו יראים את דבר ה' והניסו את מקניהם מן הברד. יראה מופיעה גם במעמד הר סיני, בכמה מצוות בספר ויקרא שנאמר בהן "ויראת מא-להיך", וכמובן גם בציווים ובהדרכה האמונית של ספר דברים. אבל – אף פעם לא אהבה! התורה אינה מזכירה אהבה בין אדם לא-להים בשום מקום בסיפורי האבות בספר בראשית. לכל היותר – "נח מצא חן בעיני ה'". רק עתה, בנאומיו של משה בספר דברים, כאשר הוא מבאר את התופעה המיוחדת והחריגה של יחסי ה' וישראל, מופיעה הדרישה לאהבת ה' וגם תיאור רטרואקטיבי של היחס בין ה' לאבות ובין ה' לישראל כיחס של אהבה. מושג שיפותח הרבה בספרי הנביאים: "אברהם אוהבי", (ישעיהו מא ח) "ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי" (מלאכי א ג)


ההכרה בברית המיוחדת שבין ה' לישראל עומדת ביסודה של פרשת שמע ישראל: ה' א-להינו ה' אחד היא קריאה המופנית לישראל בלבד. רק ישראל מצווים ומחויבים באמונה זו, היכולה להתייחס בעת ובעונה אחת גם לה' א-להינו הפרטי של האומה, שהוא גם ה' אחד, הא-ל שמעל כל האלהים וכל המציאות כולה. התרגום המעשי של ההכרזה הזאת הוא בקשר האינטימי הקרוב שישראל מצווים ויכולים לקיים עם א-להי האלהים שהוא גם ה' א-להינו בכל קראנו אליו: "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך, על ידך, בין עיניך, על מזוזות ביתך ובשעריך. אוהבים ואהובים, מלופפים ישראל מכל עבריהם בסממנים של קישור ודבקות בה'. א-להינו שהוא גם מלך העולם.