A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - בראשית חלומות ופשרם
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > בראשית
מאמרים

חלומות ופשרם /

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי

היחס לחלומות כעניין רציני ובעל משמעות ממשית מודגש מאד בפרשתנו ובפרשה הבאה. אחרי פרויד וטענתו לחשיפה של רבדים נוספים בתודעה באמצעות חלום, היחס הזה מובן יותר. עובדה היא שפעמים רבות החלום מביא לידי ביטוי אינטואיציות ראשוניות שלנו. כאלה שהופרעו מלבוא לידי ביטוי בגלל הסחות כאלה ואחרות. שטף המאורעות הרבה פעמים אינו מניח לנו "לתפוס" את התחושה ולשים אותה במסגרת הראויה. אולם, בחלום יחזרו האינטואיציה או התחושה וישתבצו לתוך תמונה מוגדלת מאד. לעיתים החלום יהיה ביטוי מנופח של סעיף קטן במציאות הרגילה. הקושי עם החלום ופענוחו הוא שהחלום מדבר בשפה זרה, בשפה של סמלים. יתרונו של החלום הוא בעדינותו ובדיוקו. בהצגת התמונה הרב מימדית. בחלום אנו רואים תמונה וציור, ריח ותחושות.


חכמת פותר החלום היא בקריאת הסמלים והרמזים ובהבנתם, אך גם קביעת הפרופורציות הנכונות שלו במציאות. חלומות יוסף למשל, ברובד הפשוט, מעידים על שאפתנות. זהו חלום קל לפענוח. הנקודה המשמעותית היא שהחלום חושף לא רק את עובדת היותו של יוסף "בעל חלומות", אלא גם את העובדה שכמוסים בו כוחות בכיוון הזה. במובן הזה לחלום יש אפשרות לחשוף כוחות שיתגלו בעתיד, לכן, יש בחלום ממד של נבואה. לעיתים הניבוי אינו מכח החשיפה של התפתחות אפשרית של תכונותיו של החולם, אלא מכח תפיסה על חושית שלו את העתיד להתרחש. הגמרא אומרת בכמה מקומות שלפעמים אדם לא רואה אבל "מזלו רואה". סימנים ראשונים להתרחשות קרבה והולכת קיימים במציאות ואדם קולט אותם. לרוב הסימנים אינם בולטים מספיק בשביל להתבסס בחלק המודע שלו, אבל הם חודרים לתת המודע וצפים בחלומו.


בחלום של שר המשקים נראו גפן עם שלושה שריגים. הגפן נראתה פורחת ועלתה בה ניצה ואשכולותיה היו בשלים. החולם רואה את עצמו סוחט מן הגפן ומגיש לפרעה כוס יין טרי. תיאור הגפן המתפתחת משלב הפרח אל הניצן ואל האשכולות הבשלים הוא תיאור פריחה מפתיע ומהיר. גפן מזוהה עם גאולה. שיר השירים מבוסס על ההשוואה שבין עונת הפריחה של הגפן לבין הגאולה. "לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים, נשכימה לכרמים, נראה אם פרחה הגפן פיתח הסמדר..." (שה"ש, ז, יב-יג). לכן, פתרון החלום הוא פשוט: גאולה מהירה, חזרת עטרה ליושנה.


לעומתו חלום שר האופים כשעל ראשו שלושה סלי חורי, מנוקבים ובלויים (רשב"ם) הם סלים שמילאו את משימתם בעולם. הסלים מלאי מאכלים מן המוכן. החולם עצמו הנושא אותם הוא חסר חשיבות ועלוב. הוא אינו מגיש למלך דבר וגם אינו נצרך להכין לו דבר. זאת ועוד, הוא איבד מצלם אנושיותו, עופות אוכלים מתוך הסלים שעל ראשו והריהו פחות אפילו מדחליל. גם כאן, מי שמסוגל לראות מעבר למילים מתבקש שיבין שלשר האופים לא נכון עתיד מזהיר במיוחד.


יוסף אכן פותר את החלומות. לאור הפתרונות הללו, יוסף מבקש משר המשקים שיזכיר את שמו לפני פרעה ויסביר לו את הטעות הנוראה שבשהותו בבית הסוהר. התורה מספרת ששר המשקים לא זכר את יוסף וישכחהו. והפרשנים מסבירים שזה עונשו של יוסף על כך שנתלה בבשר ודם במקום להתפלל לקב"ה להצלתו.
נדמה לי שאפשר להסביר אחרת את בקשתו של יוסף משר המשקים.


בבראשית רבה (פח) החלום מתפרש מעט אחרת. על פי המדרש, הגפן רומזת לעם ישראל שנאמר "גפן ממצרים תסיע". פריחת הגפן היא משל לגאולת ישראל וכוסות פרעה רומזים לארבע כוסות של ליל פסח. שלושת השריגים הם משה, אהרן ומרים. על פי המדרש יש לומר שהחלום של שר המשקים היה דו משמעי. היה בו את חיזיון הגאולה הפרטית של שר המשקים. אבל מבחינת יוסף הוא היה חלום בתוך חלום. יוסף הבין מיד שהנה החלום הזה הוא שיקוף והמשך של חלומו הישן על עלייתו הצפויה לגדולה.


כחלק מפתרון החלום, יוסף מודיע לשר המשקים שהוא עתיד לספר לפרעה על אותו אסיר היושב בחושך היודע לפתור חלומות והרואה את העתיד גם בחשכת הבור.


ישנו פתגם סיני עתיק שאומר: אמש חלמתי שהייתי פרפר ועתה איני יודע אם אמנם אני אדם שחלם שהיה פרפר או אולי פרפר החולם כעת שהוא אדם. יוסף שנמצא בחלום הגאולה והשלטון עוד מימי היותו בבית אביו, יודע גם יודע שהוא שליט החולם שהוא בכלא. ולא אדם בכלא החולם שהוא שליט. שר המשקים וחלומו הם המציאות של יוסף. לא יפלא אפוא, שיוסף אינו מתפלל. יוסף מצוי במימוש החלום. כל שלב גם אם נראה כנפילה מתפרש אצלו מידית כשלב בהתקדמות לקראת העתיד הידוע.


עולם החלומות הוא עולם מרתק אך אנשים רגילים עומדים מולו נבוכים. החלום שובר את הכללים כולם. בחלום שום חוק אינו חל. לא חוקי הגאוגרפיה וגם לא מושג הזמן והרצף. בחלום שנים חולפות כהרף עין, גומאים מרחקים ללא כל קושי, מחברים רעיון שנבט לפני שנים לרעיון נוכח וממשי. החלום מעמיד את הממשות בסימן שאלה כי אין בו אפשרות לאמוד ולדעת מה ממשי ומה לא. רק אנשים שהם חולמים בטבעם, מסוגלים לעמוד מול המציאות ולהתייחס אליה כאל חלום שבו המרחק, הזמן והרעיונות מתאחדים. במקביל הם עומדים מול כל חלום, מסוגלים לתת לו את פשרו הנכון כיוון שחייהם אינם מבוססים דווקא על ההווה. מבחינתם ההווה והמציאות מטעים, והחיים האמיתיים הנם החלום וההישג שיגיעו בסופם.


(הדברים נכתבו בהשראת הספר השפה שנשכחה, אריך פרום)