A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - ויקראוספרת לך
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > ויקרא
מאמרים

וספרת לך /

הרב ד"ר יהודה ברנדס

השמיטה והיובל, סודרות את לוח הזמנים של ארץ ישראל ועם ישראל במחזוריות של שבע כפולות של שבע, ושנת חמשים המשלימה אותם. מאז סוף ימי בית ראשון בטלו היובלות וגם הספירה לפי יובלות נתבטלה, אולם נותר זכרון לדרך המנין הזאת בספירת העומר: גם בה יש ספירה של שבע שבתות, שביעיות, ובסופה – ביום החמשים, חג השבועות.


בעוד שספירת שנות השמיטה והיובל נתפסת כסדר מעגלי החוזר על עצמו, הרי שספירת העומר נתפסת כתהליך של התקדמות, מפסח עד העצרת, והיא תקופת התקדמות ותיקון של עם ישראל, ממ"ט שערי טומאה שהיה שרוי בהם במצרים ועד שער הנ' של הטהרה, שבה עמדו לקבל את התורה לרגלי הר סיני.


תהליך דומה אמור לעבור כל אדם מישראל בשבועות הללו שבין פסח לעצרת, תהליך של צמיחה והתפתחות מראשית הגאולה והחרות שביציאת מצרים, ועד השלמת תיקון המידות, בחג מתן תורתנו. כל יום מימי הספירה וכל שבוע משבועותיה, מוקדש להתקדמות במידה אחת, לזיכוכה וטיהורה. לפיכך, נהגו לקרוא את פרקי אבות בשבתות הספירה, שכן פרקים אלו הם פרקי הדרכה בעבודת תיקון המידות והמוסר. ההכנה הזאת נחוצה כדי להתקין את ה"כלי" – גוף האדם, נפשו ונשמתו, לקראת קבלת ה"אורות" – התורה, בחג השבועות זמן מתן תורתנו. יכולת הקיבול של האדם בתורה בתורה נגזרת ממידותיו. ככל שמידותיו מתוקנות יותר – כך יכולתו לקלוט מאורה של תורה גדלה ומתעצמת.

 

שבע השביעיות של שמיטה ויובל ושל ספירת העומר, מתוארות במערכת המונחים של הקבלה כשבע ספירות. אלו הן שבע "ספירות הבנין": חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. בהן נתקן עולם המעשה, והן מקבילות לגוף האדם. מעליהן נמצאות שלש ספירות עליונות: כתר, חכמה ובינה (או, בסדור אחר: חכמה, בינה ודעת). והן מקבילות למוחו, נפשו ורוחו של האדם. הספירות מתארות כביכול את מבנה העולמות העליונים, ואילו בחסידות, נוהגים להשתמש בהן גם כדי לתאר את מידותיו של האדם. הנחת היסוד של החסידות היא שקיימת הקבלה בין תבנית האדם לבין העולמות העליונים של הא-להות, שכן "בצלם א-להים עשה את האדם" והיכולת של האדם להבין את העולמות שמעליו היא רק בהתבוננותו בעצמו: "מבשרי אחזה א-לוה".

 

עניינים אלה שייכים לתחום הלימוד והעיון של המקובלים ואין רגילים לעסוק בהם בנגלה. האפשרות והצורך לעסוק בהם בהקשר הנוכחי נובעת מכך שהם מצאו את מקומם בסידור התפילה ונאמרים בפי כל. מבוא למושגי הספירות וליסודות הקבלה נמצא בפרק "פתח אליהו" המצוי בכל סידורי הספרדים. פרק שמקורו ב"תיקוני זוהר". ואילו רעיון שבע השביעיות של הספירות מופיע אצל האשכנזים, המתפללים נוסח ספרד (דהיינו, בנוסח התפילה של החסידים), מדי ערב מערבי ספירת העומר, ב"רבונו של עולם" שאחרי הספירה. בכל יום מימי הספירה מתקנים, על פי נוסח זה, את הספירה המתאימה. בעת כתיבת הדברים הללו, ליל ל"ג בעומר, אומרים: "ובזכות ספירת העומר שספרתי היום יתוקן מה שפגמתי בספירה הוד שבהוד, ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה". העובדה שדברים אלו שגורים על כל לשון, מחייבת להציע להם הסבר, ולו בסיסי ביותר, כדי שתפילותינו לא תהיינה כצפצוף הזרזיר (על פי מליצתו של רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי) או כלחשי המכשפים (כמליצת חז"ל בגמרא מסכת סוטה).


טעם נוסף המתיר לעסוק בהיבטים מסוימים של תורת הסוד בזמננו הוא תפוצתה המרובה. יש רואים בכך תקלה, אולם רבים מחכמי הסוד עצמם, סבורים שבדורות האחרונים הגיעה העת לגלות צפונות שהיו נסתרות מרוב הבריות בעבר. מפני שהיכולת לקבל ולהבין את הדברים בימינו שונה מבעבר. עצם הענין הרב שמגלה הציבור הרחב בתורת הסוד מעידה על מוכנות שכזאת, שהרי בדורות קודמים אנשים התייחסו בפליאה ויראה או בחשדנות ואפילו בזלזול, לאותם רעיונות ודרכי חשיבה וביטוי, שבימינו מעוררות סקרנות רבה ונכונות ללמוד ולהעמיק בהם.

 

אחד ההיבטים של הספירות הוא מידות ותכונות בנפש האדם. נדגים זאת באמצעות שתי הספירות - המידות הראשונות. חסד היא תנועה של הנפש מבפנים החוצה, תנועה של התפשטות, פניה אל הזולת ואל העולם. ממנה נובעות המידות הטובות של אהבת הזולת וגמילות חסדים, של אהבת ה' וקיום מצוותיו מתוך שמחה והתלהבות. כלכל ספירה, יש לספירה זו גם פן שלילי, "סטרא אחרא: (צד אחר). והוא: התפשטות בלתי מוגבלת של המידה: אהבה חסרת גבולות עד כדי פריצות, נדיבות שהופכת לפזרנות חסרת אחריות וכדומה. ספירת הגבורה היא הכח של התנועה ההפוכה, של ההתכווצות פנימה. ממנה נובעת המידה החיובית של הדין והמשפט, הצבת גבולות ולקיחת אחריות. הזהירות מפני עבירה ויראת החטא. גם לספירה זו, הסטרא – אחרא שלה: קמצנות, איבה ושנאה, יראה משתקת, והטלת אימה ומורא על הזולת.


תיקון של מידה פירושו, גם העצמת כוחה, וגם הגבלתה רק לצד החיובי שלה.
חלק מתיקון המידות מושג על ידי שילוב ואיזון נכון ביניהן. לכן, האהבה זקוקה ליראה והיראה לאהבה, הנדיבות והחסד דורשים את איזונם על ידי המשפט והדין, ומידת הדין זקוקה בצידה לרחמים. אופן אחד של שילוב בין המידות מתקיים בספירה השלישית, תפארת, ולא נדון בו כאן. אבל, במהלך של שבע השביעיות, שאנו מצטטים בספירת העומר, מתקיים גם איזון פנימי בכל אחת מן הספירות - המידות: אחרי החסד שבחסד באה גבורה שבחסד, ולפני הגבורה שבגבורה בא החסד שבגבורה. התיקון עולה לרמת דיוק גבוהה יותר משבע הספירות הכלליות, ומתפרט לארבעים ותשע תת-מידות. החסד שבגבורה והגבורה שבחסד, הם הגרעין לכוונון המדויק של שתי מידות אלה. למשל, מידת הגבורה שבחסד והחסד שבגבורה קובעות, עד כמה צריך להיות רחום וחנון, קשוב וסלחני לילדיך, לבין עד כמה צריך להציב להם דרישות ברורות ומחייבות, לרבות ענישה בעת הצורך.


אנו מבקשים מרבונו של עולם לסייע לנו, בזכות ספירת העומר, שנזכה לכוונן את מידותינו בעצמה ובדיוק המרביים, כדי שנוכל להטהר ולהתקדש בקדושתו העליונה, או בלשון פשוטה יותר: לקיים את מצוותיו ולהתנהל בעולמו באופן הראוי ביותר.