A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - דבריםבשכבך ובקומך
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > דברים
מאמרים

בשכבך ובקומך /

הרב ד"ר יהודה ברנדס

כמדי שנה קוראים השבת בפרשת ואתחנן את מצות קריאת שמע. בצירוף מקרים מיוחד במינו, גם מתחילים בערב שבת זו את המחזור הי"ג של לימוד הדף היומי. דהיינו, רבבות לומדי הדף היומי ברחבי העולם יתחילו לעסוק בהרחבה במצוה זו של קריאת שמע, הפרוסה על שלשת הפרקים הראשונים של הש"ס, באותה שבת שבה קוראים בתורה את המצווה.


עניינה של קריאת שמע, כמבואר בפרק שני במסכת ברכות, הוא קבלת עול מלכות שמים. החובה לקרוא את שמע פעמיים ביום, ערבית ושחרית, היא חובה לקבל עול מלכות שמים פעמיים ביום. המקור לכך הוא הפסוק אותו קוראים בפרשה הראשונה של שמע: "ודברת בם ... בשכבך ובקומך".


קיימות מספר אפשרויות להסביר מהו "בשכבך ובקומך". הספרי מעלה אפשרות, שכל אדם בעת שהוא שוכב לישון ובעת שהוא קם, יחויב בקריאת שמע. כשם שכל אדם מברך ברכת המזון בשעת אכילה, או תפילת הדרך בשעת יציאה לדרך. הדעה הזאת נדחית בספרי מהלכה, אולם היא מתקיימת במנהג קריאת שמע על המטה, ובקריאת שמע עם שחר, לפני פסוקי הקרבנות.


אפשרות האחרת להבין את "בשכבך ובקומך", היא זו המופיעה במשנה ובגמרא: זהו ציון זמן כללי. הזמן שבו כלל בני האדם שוכבים והזמן שבו בני אדם קמים. מהו הזמן הזה? בכך עוסקת בהרחבה הגמרא במסכת ברכות על המשניות הראשונות של המסכת.


יש אומרים שזמן השכיבה והקימה תלויים במנהג הרווח בין בני אדם. לכן, קובעים את זמן קריאת שמע לפי השעה שבה בני אדם מסיימים את יום עבודתם, חוזרים הביתה וסועדים סעודת הערב לפני השינה. יש אומרים שיש לקבוע זאת על פי רוב בני אדם, יש אומרים לקבוע זאת על פי עניים, ויש אומרים על פי מנהגם של בני אדם בערבי שבתות דווקא. לגבי שעות הבוקר, יש אומרים שבזמן שבו עדיין בני אדם ישנים, עד הנץ החמה, עדיין ניתן לקרוא את קריאת שמע ערבית, ובמקביל אפשר לקרוא שמע של שחרית מעלות השחר, כי יש בני אדם שכבר קמים בשעה הזאת.


קיימת מגמה אחרת, שקובעת את זמן קריאת שמע לפי מושגים אסטרונומיים מוחלטים – לילה ויום. יש אומרים משקיעת החמה ויש אומרים מצאת הכוכבים, יש אומרים מעלות השחר, יש אומרים משתתרבה כמות מאור השמש עד שניתן יהיה להכיר בין שני דברים דומים זה לזה: צבעים קרובים כמו תכלת, לבן וכרתי. בעלי חיים דומים ככלב וזאב, או בני אדם – להכיר את חברו ממרחק ד' אמות.


הזמן שהציעה המשנה לקריאת שמע של ערבית מאחד את שתי מערכות המושגים: "משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן". הגמרא מסבירה שזמן זה זהה לזמן צאת הכוכבים, כשמסתיים היום, והכהן שטבל לטהרתו נטהר ורשאי לאכול בתרומה. אבל זהו גם זמן אנושי – חברתי: הכהנים אכן נכנסים בשעה זו לסעודת את סעודת הערב, וכדרכו של העולם העתיק – שוכבים לישון אחריה.


בימינו, עם הופעת מאור החשמל, חיינו אינם מנווטים עוד על פי זריחת השמש ושקיעתה, ולכן חל נתק בין זמני היום הטבעיים לבין השעות של קריאת שמע. ובכל זאת, רוב שומרי המצוות מתחילים את יומם, עם השכמת הבוקר, בתפילת שחרית הכוללת קריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים, ואת קריאת שמע של ערבית מחלקים לשנים – קריאת חובה עם רדת הלילה, בבית הכנסת, במהלך תפילת ערבית, וקריאת שמע על המטה, בעת ה"בשכבך" האישי.


לדעת בית שמאי, יש מובן נוסף ל"בשכבך ובקומך" והוא החובה לקרוא את שמע בהטיה בערבית, ובעמידה בשחרית. לפי בית שמאי, קריאת שמע מחייבת כינון של הגוף, בדומה לתפילה. בית הלל חולקים עליהם וסבורים שלא זו בלבד שאין חובה כזאת, אלא אדרבה מחלקו הראשון של הפסוק "ובלכתך בדרך" למדים שעיקר עניינה של המצוה היא לקבל עול מלכות שמים בלא טקסיות וחגיגיות מיוחדת, אלא כחלק מרצף החיים, ולהראות בכך דווקא את השגרה והיומיומיות שבנוכחות הא-להית בחיינו.


מבחינת התוכן, ישנן רמות שונות של קבלת עול מלכות שמים. הרמה הבסיסית ביותר המתוארת בגמרא היא כוונה בפסוק ראשון לכך שהקב"ה הוא אחד ומושל בכל העולם כולו. מדיוניהם של התנאים על סדר הפרשיות ותכנן נמצאנו למדים שהם ראו בקריאת שמע הזדמנות לשנן עוד עיקרי אמונה, מלבד העיקר הראשון. ב"והיה אם שמע" עוסקים בעיקר בקבלת עול מצוות. אולם יש בפרשיה זו (שאף היא מופיעה בפרשת השבוע – ואתחנן) גם אמונה בתורה מן השמים, גם אמונה בשכר ועונש וגם בהשגחה פרטית. בפרשיה השלישית, פרשת "ויאמר" מכילה את האמונה ביציאת מצרים, קבלת המצוות, ואזהרה מפני הרהורי עבירה, "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". על גבי ערכי היסוד הללו ניתן להוסיף עוד ועוד כוונות, כל אדם כפי יכולתו וידיעותיו.


החובה המוטלת על כל יהודי להצהיר פעמיים בכל יום את ערכי האמונה שלו, נוצלה על ידי חכמים להרחבות נוספות. חז"ל פיתחו את רעיונות האמונה בבריאה, בסדרי הטבע ובהנהגה הא-להית את העולם בברכת יוצר אור. את קבלת עול מצוות, התורה, והקשר הבלתי אמצעי של עם ישראל עם הקדוש-ברוך-הוא בברכת אהבה. את האמונה ביציאת מצרים ובגאולה העתידה, הרחיבו מנסחי התפילה בברכת גאולה שאחרי קריאת שמע. במשך הדורות נוספו והלכו לסידור התפילה עוד ועוד הצהרות אמונה, עד שבעקבות חידושו של הרמב"ם, שריכז את עיקרי האמונה לשלשה עשר, נכנסו לתוך סידור התפילה הנוסח המקוצר של י"ג העיקרים: "אני מאמין", והפיוט שנעשה על פיהם – יגדל.


מצות קריאת שמע מלמדת שלא די "להאמין בלב" וגם לא די להתנהג על פי האמונות והדעות ולקיים מצוות. חייב להיות גם דרג שמתווך בין המחשבה לבין המעשה, וזו המדרגה של הדיבור. הדיבור מביא לכלל ביטוי וניסוח מדויק את האמונות והדעות של האדם. הדיבור מחייב אותו לחשוב ולשנות ולהפנים אותן שוב ושוב, וברמת עומק גדלה והולכת, ככל שהוא מתפתח, מתבגר, לומד ומבין יותר.


בית הכנסת וסידור התפילה לא נועדו לתפילה בלבד. קריאת שמע וברכותיה וכל הנובע ממנה, נועדו להשיג מטרה חשובה אחרת – קבלת עול מלכות שמים. יש לדעת לנצל את זמן ה"תפילה" כדי לקיים את החובה הזאת באיכות הגבוהה ביותר האפשרית. לימוד בעיון של הפרקים הראשונים של מסכת ברכות, הלכה ואגדה, יכול להועיל מאד להפנמה והבנה של הערכים התלויים במצוה ראשונית ובסיסית זו.

 



ברכת "חילך לאורייתא" לכל הלומדים והלומדות המתחילים את המחזור הי"ג של לימוד הדף היומי.


לכל מי שירצה לתבל את הלימוד היומיומי בשעורי הרחבה, בעיון והגות על הנושאים המרכזיים של מסכת ברכות – החל מהיום יועלו לאתר בית מורשה שעורי "מדע תורתך" למסכת ברכות.
קישור למאגר השיעורים.