A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - ויקראכיסוי וגילוי
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > ויקרא
מאמרים

פרשת אחרי מות- כיסוי וגילוי /

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי

פרשת אחרי מות נעה בין גילוי לכיסוי. באיסורי העריות המצויים בה רווח הביטוי 'לגלות ערווה' ובמצוות כיסוי הדם ישנה החובה לכסות את דם החיה והעוף לאחר שחיטתם. בעקבות המוטיב החוזר הזה בפרשה נעמיק במושגי הגילוי הכיסוי שהם אחד מיסודות הקיום וסודותיו.


התנועה בין גילוי לכיסוי מאפיינת את המציאות האנושית. אפילו יצירת אומנות שאמורה לחשוף ולגלות, היא מוגבלת ביכולת החשיפה שלה. מה שנגלה לעיני המתבונן ביצירה הוא הרובד החיצוני המבטא במקורו עולם שלם של מחשבות, אמונות, רעיונות גועשים והלך רוח ונפש. ההסתכלות באותה יצירת אומנות בכוחה להציג חלק מזערי בלבד מכל אותן תחושות שמבקש האומן לבטא. גם מאמר, ספר, מילים ומשפטים שאדם אומר לחבירו טעמם המקורי אובד בעת שהם נכתבים או נאמרים. מצד אחד, יש בעצם השיח והמפגש גילוי של העולם הפנימי הסגור בפני כל, מצד שני, יש בכך גם בכדי לאפשר לעמוד על עומק הפער שבין מה שבן השיח קולט לבין מה שעדיין טמון בתוך תוכו של האדם הדובר. זהו צד הכיסוי המתגלה מעצם ההיחשפות והגילוי.
הדבר נכון לא רק ביחס לעוצמות רוח האדם אלא ביחס לעולם שאנו חיים בו. אם מביטים על תופעות טבע שונות מנקודות המבט המדעיות: הפיזיקלית, הביולוגית, או הכימית מגלים שניתן לתאר את היקום באופנים שונים ובכך לגלות את הנסתר מעינינו. וביתר חדות לגלות עד מה רב הנסתר על הגלוי. ככל שאנו מאירים יותר פינות ככה מתעצמות הפינות האפלות. ככל שאנו חודרים את המחיצות כך מתגלה עוביין ועומקן. לפיכך, החכמה היא להביט אל מעבר לגלוי ולהבין שהחלקים הגלויים מעסיקים את המחשבה ומסיחים אותה מן הדבר עצמו. זה שנותר נסתר מעין.
מי שמבין את התופעה הרוחנית הזו, יודע לזהות גם את פניה הגשמיים והבעייתיים. למשל, בשוק ובכלכלה אפשר לזהות את התופעה שבה נאמרות מילים ריקות והבטחות חסרות כיסוי. אנשים מחפים במילים ובהבטחות על אי יכולתם לעמוד בהבטחותיהם. מי שלא מתפתה לשמוע מה שרוצים להשמיע קולט לא רק את מה שנאמר במפורש ("אני מבטיח להחזיר את החוב") אלא בעיקר את מה שלא נאמר והוא העיקר ("אני לא יכול כרגע לשלם"). מתחום אחר לחלוטין ובגוון שונה, זכורני בצעירותי שמדריך טיולים הראה לנו כיצד הוא תופס חגב. הוא הניח אצבע בצד ימין של החגב, ותופף בה. האצבע הסבה את תשומת לבו של החגב והוא פנה לשמאל, שם המתינה לו יד שמאלו של המדריך שתפסה אותו. אפשר להמשיך בדוגמאות מכל תחום שהוא, אך די באלו על מנת להבין את המלכודת שבנגיש, המואר.


בכיוון זה ניתן להסביר את מצוות כיסוי הדם. הדם הזורםמן החיה השחוטה הוא עדות וגילוי לחיים שלמים, "הדם הוא הנפש". החיה המוטלת לפנינו נטולת רוח חיים מגלה את העובדה המצמררת שמאחורי החיים מסתתר מוות וחידלון. הסופיות של החיים וחסרונם הגדול מתייצבים מול עינינו ומגלים לנו את שאנו מבכרים לעיתים לשכוח. ריקאנטי בפירושו מתאר זאת במילים ספורות: "סוד כיסוי הדם הוא לחלק לה כבוד למידת הדין". מידת הדין נגלית לעינינו, ואנו מצווים לכסותה ולא להביט בעיניה, להותיר אותה עלומה ולחפש אחר הפשר אותו היא מכסה. ברוח דברי ר' צדוק הכהן מלובלין על מותו של דוד המלך:


ועל כן אמרו דוד מלך ישראל חי וקיים. דהמיתה היה אצלו רק על דרך כיסוי אור הלבנה בסוף חודש שאינו סילוק האור ממנה בעצם רק כיסוי לעיני הרואים במקום זה ונגלה במקום אחר ... ( פרי צדיק קדושת שבת מאמר ז').

 

גילוי הדם חושף את נוכחות המוות בצל החיים. כיסויו מורה לנו להסיט את עינינו מן החדלון. במקום להביט במוות הנגלה עלינו לעיין בפשר החיים הנסתר. הסברה שהחיים מסתיימים עם כילוי הגוף היא אחיזת עיניים. פשר החיים איננו בגוף המוטל לפנינו אלא בנצחיות הנשמה.


הדברים לע"נ סבתי ציפורה ארנה בת צבי הרמן ז"ל