A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - בראשית מכפלה
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > בראשית
מאמרים

חיי שרה תשעד: מכפלה /

הרב ד"ר יהודה ברנדס

המערה נקראת בתורה "מערת המכפלה", או "מערת שדה המכפלה". השדה שבו המערה נקרא: "שדה עפרון אשר במכפלה" או "שדה עפרון", או "שדה המכפלה". הניסוחים השונים מוסברים על ידי הפרשנים ה"ספרותיים" כדרך של גיוון בסיפור המקראי, ועל ידי הפרשנים ה"דווקנים", כהבטים שונים של משמעות המקום.


אין בתורה הסבר לשם מכפלה, וחכמים הציעו לשם פירושים שונים: רב ושמואל, אחד אמר: שני בתים זה לפנים מזה, ואחד אמר: זה על גב זה. יש מי שאומר: שכפולה בזוגות. לפי המדרש: ערכה נכפל, כי סבורים שמי שקבור בה שכרו כפול ומכופל. רבי אבהו דרש שהתואר ניתן לה מאז שנקבר בה אדם הראשון, משום גדלו, כפף – כפל - הקב"ה את קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה. הזהר מפרש שזו כפילות רוחנית: כנגד ירושלים של מעלה וירושלים של מטה, לפי זה, מערת המכפלה נמצאת בנקודת החיבור של מטה ומעלה, ולכן שם מצוי הפתח לגן עדן.


הפתרונות המבוססים על המציאות המוחשית; כפל המבנה וכפל הזוגות הקבורים בה, אינם סותרים את הממד הרוחני, אלא מהווים בסיס לו.


העובדה הממשית של החללים הכפולים ושתי הקומות שקיימות במערה, זו הנגלית לעין שאליה נכנסים הבריות, וזו הנסתרת מתחתיה שאין נכנסים אליה ותולים בה נסתרות וגנוזות, מעצימה את התפיסה של הכפילות הרוחנית. יש ממד ארצי ריאלי, שנמצא למעלה אבל הוא בחינת "ירושלים של מטה", ויש ממד רוחני מטפיזי, שנמצא מתחת לקרקע, אבל הוא בחינת "ירושלים של מעלה", ובו פתחו של גן עדן.


גם אלו המפרשים שהשם ניתן על שם הזוגות הקבורים בה: אדם ואשתו, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, מוסיפים לעובדה הממשית משמעות רעיונית: הקבורה בזוג מסמלת שלמות רוחנית, חיבור שלם של איש ואשה לקומת אדם שלם.

 

מקום קבורתם של הצדיקים טעון משמעות כפולה. מצד אחד, טמון בו בעמקי האדמה גופו של אדם, שבא מן העפר ושב אל העפר. אין דבר המבטא ביתר חריפות את הממד הגופני, הגשמי, החומרי והארעי של האדם מאשר מקום קבורתו. מן הצד האחר, במקום זה ניתן ביטוי לכך שיש באדם ממד אחר, ממד רוחני, שאינו כלה עם כליון הגוף. זכרונו, תורתו, מעשיו הטובים, תולדותיו, נשארים אחרי מותו. לשון אחרת – נשמה שניתנה בו, טהורה היא, משתחררת מכבלי הגוף והופכת להיות בלתי מוגבלת במגבלות המקום והזמן.


מכאן לכפל המשמעות של בית הקברות מבחינת מעמדו הרוחני וההלכתי. מצד אחד – מקום הטומאה, ומן הצד האחר – מקום בעל ערך של קדושה. אף על פי שיש סתירה מובהקת בין טומאה וקדושה, ומסביב לבית המקדש יש איסורים חמורים על כל זיקה בין הטמא לבין הקודש, הרי שבבית הקברות הסתירה והשניות הזאת מתקיימת בשלום, במידה מרובה. הטומאה מתייחסת לממד החומרי של הגוף המת, הקדושה מתייחסת לממד הרוחני של הנשמה הנפרדת ממנו.

 

ההפרדה בין הגוף לבין הנפש, היא מצב של מוות, היפוכם של חיים. חיים מתקיימים כאשר הקב"ה נופח נשמת חיים בגוף החמרי. רק הצירוף של גוף ונשמה, ה"סינתזה", מאפשר קיום חיים, ורק אנשים חיים יכולים לקיים מצוות, לעבוד את ה', לתקן את העולם ולפעול בו. ההפרדה והניתוק של ה"מכפלה", ה"אנליזה" המפרידה גוף לבד ונשמה לבדה, היא מוות. גופניות נטולת נשמה היא מקור הטומאה בעולם. נשמה נטולת גוף, אינה נראית ואינה פועלת במציאות העולם הזה בכלל. היא נעדרת.

 

האגדה מספרת שכאשר ביקש רבי בנאה, שהתמחה בסימון מערות קבורה, להכנס למערת המכפלה, חסם בפניו אליעזר עבד אברהם את הפתח. באותה שעה שכב אברהם בחיקה של שרה והדבר לא נראה לו צנוע. רבי בנאה קיבל את אישורו של אברהם להכנס, בהסבירו שכידוע, אין היצר שולט בעולם האמת.


היצר שייך לעולם הזה, במקום שבו יש חיבור של הגופני עם הנפשי-רוחני. היצר הוא ההשתוקקות של הרוחני אל הגשמי. בלעדיו – אין חיבור, ואין חיים. אם הגוף יוריד את הרוח, יהיה בכך כשלון, "יצר הרע". אם הרוח תעלה את הגוף ואת המעשה הגופני, תהיה בכך הצלחה, "יצר הטוב".


בעולם האמת אין יצר, ולכן המשמעות של הקשר בין אברהם ושרה במערה היא מופשטת, סמלית, ואין בה את החיות והחיוניות של הזוגיות שבעולם הזה, היצריות על מעלותיה ומורדותיה, צעריה ושמחותיה, כשלנותיה והישגיה. מצבה זוגית או מערת קבורה זוגית אינה מיטה זוגית. המצבה הזוגית, או "המכפלה" יש בה שלמות נצחית, אך אין בה חיים, אין בה פריון אין בה צמיחה ואין בה התחדשות.


בזה נבדלת חברון ממערת המכפלה אשר בקצה שדהו של עפרון – איש העפר והקברים. בשמה של העיר חברון גנוז ערך החיבור. חברון היא עיר חייהם של האבות, היא המקום שממנו התחילה מלכותו של דוד המלך, היא עיר מקלט שבה ניצל הרוצח ממיתה ביד גואל הדם, היא מקום של חיבור ממשי וחי בין עולמות.