A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - שמות כוחו של ממון - לפרשת שקלים
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > שמות
מאמרים

כוחו של ממון - לפרשת שקלים /

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי

"באחד באדר משמיעין על השקלים... " (משנה, שקלים, א, א).
בזמן שבית המקדש היה קיים היו מכריזים בראש חודש אדר על השקלים לקראת גביית מחצית השקל מכל אדם ואדם. המגבית אמורה להסתיים עד ראש חודש ניסן. השקלים הנאספים מן העם משמשים כקרן עבור קרבנות ציבור וצורכי הציבור. קרן זו נקראת "תרומת הלשכה". מסכת שקלים עוסקת במערכת החיובים הממונית הזו, באופני התשלום והגביה ועוד.


ברובד הדרשני מייחסים למחצית השקל הנאספת מכל אדם רעיונות משמעותיים: גובה התרומה של מחצית שקל, למשל, מביע את העקרון שאדם אינו שלם כשלעצמו מבלעדי נוכחות הזולת והמציאות החברתית העוטפת אותו. אבל בעיוננו זה ניגע בכמה עניינים רוחניים הגנוזים בממון עצמו.


ממון משמש את האדם לרכישת חפצים, להעשרת אוצרותיו, להגדרת מאווייו ולהגשמת שאיפותיו. והוא למעשה הביטוי הממשי של הרצון. לכן, הדבר שאדם הכי חפץ בו הוא עושר. כי העושר ממילא כבר יהפוך אותו לאדם שיש לו כל שמתחשק לו שלרצונותיו אין גבול. העושר יכול לספק לא רק תאוות פחותות ערך אלא גם השכלה, רפואה ובריאות, ואפילו עושר רוחני של ממש, שכן מצוות רבות תלויות בממון. העדר דאגות פרנסה מייצר גם את תנאי השקט הנפשי שמצריכה ההתמדה בלימוד תורה. הממון באשר הוא מסמל את ה"מחשבה תחילה"- את הפוטנציאל של כלל המעשים והאפשרויות.


ישנו סיפור חסידי המספר על עני אחד שבתמורה לפרוטותיו האחרונות רכש כרטיס הגרלה וזכה בכסף רב. עודו רוקד ושמח בשטר הזכיה שבידו, נכנסו השכנים המופתעים מקול הצהלה, ותהו על שמחתו. הסביר להם העני כי זכה בממון רב וכי עתה הוא עשיר גדול. הביטו השכנים כה וכה ואמרו לו- והלא אתה עדיין עני מרוד ולא עוד, אלא שאין בידך פרוטה.


הנמשל המקובל של הסיפור הזה הוא שהמצוות בעולם הזה הופכים את האדם לעשיר בעולם הבא. תיכף ויזכה ויתעשר. ואין לו לאדם שמחה גדולה מאשר קיום המצוות.


אולם, ניתן לקרוא את הסיפור גם להיפך. בסיפור ההפוך, העולם הבא הוא המשל, והעושר הרוחני שבו מיתרגם בנמשל שבעולם הזה, לכסף רב. זהו הגרעין והיסוד לכל.

 

במדרש מסופר שהקב"ה הראה למשה רבינו את דוגמת מחצית השקל:


דאמר רבי מאיר כמין מטבע של אש הוציא הקדוש ברוך הוא מתחת כסא כבודו והראהו למשה ואמר לו זה יתנו כזה יתנו (ירושלמי, שקלים, א)

 

נקודה מפתיעה במיוחד יש במדרש. המטבע שהקב"ה הראה למשה היה בעל סגולות מיוחדות. לכאורה, הוא נחצב מתחת כסא הכבוד, והיה עשוי אש. לכאורה מטבע שאינו בר השגה כלל. מדרש אחר מפרש את המדרש הזה ומוסיף כי למרות התיאור מדובר במטבע שהיא כפי כוחם של בני האדם:


אמר לו הקדוש ברוך הוא איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן זה יתנו,
א"ר מאיר נטל הקדוש ברוך הוא כמין מטבע של אש מתחת כסא הכבוד והראה לו למשה זה יתנו כזה יתנו (במדבר רבה, נשא, יב)

 

לכאורה ישנה סתירה בין שני הדברים. הקב"ה מראה למשה מטבע נדירה אולם היא נחשבת למטבע שבהישג ידו של כל אדם? אם אומרים שהממון הוא נמשלו של העולם הבא. כל אחד ואחד כפי ממונו, כך חלקו לעולם הבא. לכן, המטבע הזו היא גרעין יסוד כסא ה' בעולם נפתרות כל הסתירות. וכך או כך מתברר כי במחצית השקל צריך האדם לשקע את כל מאוויו ולכוון אותם לשם שמים. לצרוף המטבע עד שתביע את כלל רצונותיו שתחת כסא הכבוד. וכך אומר ר' צדוק הכהן מלובלין בספרו:


ובזה הוא כלל ההשתקעות דעולם הזה, ועל זה נאמר בכל מאודך דאמרו ז"ל בהרואה (ברכות ס"א ב) בכל ממונך, שזהו המאוד של האדם וזה תכלית שלימות האהבה שהאדם מוסר גם המאוד לה' יתברך, ודבר זה נאמר בפרשת ואהבת ליחיד לא בפרשת והיה אם שמוע לרבים, שהיחיד בפרט הרוצה להיות מדוגל באהבת ה' יתברך צריך התחזקות והתאמצות יתירה נגד המשטינים ויצר המסית, ועל כן צריך הוא להתגבר בכל מאודו למסור גם המאוד לה' יתברך, וחז"ל אמרו בפרק כל שעה (פסחים כ"ה א) דיש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו על זה נאמר בכל מאודך: (מחשבות חרוץ אות ז)

 

ר' צדוק , מקביל בין המושג של הרצון "מאודו" של אדם, לבין הממון ומראה כי כבר המדרש "בכל מאודך- בכל ממונך" רומז לכך. לא לחינם ישנו מיתאם בין תכונות מסוימות ובין עושר. שאיפות מסוימות מיתרגמות לכסף והרי הן מסמלות את היותן חצובות תחת כסא הכבוד. לפיכך, בכוחו של האדם להשתמש בממון כדי להשפיע גם להיפך, על כסא הכבוד ממש.