A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: lang

Filename: inc/common.php

Line Number: 10

בית מורשה - מאמרים: פרשת השבוע - בראשית תשמע חלום לפתור אותו
דף הבית > מאמרים > פרשת השבוע > בראשית
מאמרים

מקץ: תשמע חלום לפתור אותו /

הרב ד"ר יהודה ברנדס

 

אמנות פתרון החלומות היא אמנות עתיקת יומין, בישראל ובעמים. התורה מספרת על יכולתו של יוסף. בגמרא מסופר על פותרי חלומות מקצועיים שהתמחו בתחום הזה, וקיבלו שכר על עבודתם. גם בעידן המודרני המדעי והרציונלי, המקצוע קיים, אלא שלפותרי החלומות קוראים כיום פסיכולוגים והם משתמשים בפרדיגמה אחרת ובשפה מקצועית שונה. ההבדל העיקרי בין המחשבה העתיקה לבין המחשבה המודרנית הוא שבעבר סברו שהחלום מגיע אל האדם מן החוץ, וכיום סבורים שהוא משקף תהליכים נפשיים פנימיים של האדם. ההבדל הזה אינו ייחודי לתחום החלומות והוא קשור, בין היתר, למהפכה בפילוסופיה. הפילוסופיה המודרנית מעצימה את ערכה של תורת ההכרה על פני ערכה של תורת היש. במלים פשוטות: יותר משאנחנו יודעים על העולם סביבנו, אנחנו מייצרים את תפיסת העולם מתוכנו. ממילא, גם בתורת החלומות כך, יותר משהחלום מעיד באופן אוביקטיבי על המציאות שבחוץ, הוא מעיד על תכונת נפשו של החלום.

 

ההבדלים הללו אינם כה חדים כפי שנראה בהשקפה ראשונה. במיוחד, לנוכח העובדה שהפסיכולוגיה רואה בחלום ביטוי לידיעות ממשיות של האדם על העולם. כך למשל, אילו פסיכולוג פרוידיאני היה מקבל את פרעה לפגישה בבוקר למחרת החלום, אפשר שהיה מזהה שהחלומות ביטאו חרדה פנימית של המלך מפני בצורת ממושכת וקריסה כלכלית של מצרים העשירה. יתכן שהפסיכולוג היה מזהה שהחרדה הזאת לא נובעת רק ממצבו הנפשי של המלך, הזקוק לטיפול, אלא היא נובעת מסימנים חיצוניים שגם חזאים מומחים היו יכולים לחוש בהם, אלא שהמלך הדחיק את הסימנים הללו מסף ההכרה שלו, מכיון שפחד לחשוב מה יכול לקרות לממלכתו אם אכן תבואנה שנות רעב קשות. פסיכולוג טוב לא היה פוטר את המלך בטיפול נגד חרדה, אלא היה מסב את תשומת לבו לכך שהגורם לחרדה הוא מציאות ריאלית, שעליו להתמודד איתה ולא להדחיקה.

 

ודאי שאין לומר שההבדל בין פתרוני יוסף לפתרונות מודרניים הוא בנוכחות הא-להים בפתרון. יוסף מקפיד לומר 'בלעדי, אלהים יענה את שלום פרעה', מפני שהוא ירא את ה' ויודע שכל מעשיו מכוונים על ידו. מן הסתם, היו בין חרטומי מצרים שייחסו את הצלחותיהם לאלהי מצרים ואחרים שחיו בתחושת 'כוחי ועוצם ידי'. כך הדבר גם היום, בלי סיעתא דשמיא, גם הפסיכולוג הדגול ביותר יכול לטעות בפרשנות החלום ולהכשל בטיפול. כמו כל בעל מלאכה הזקוק לסיעתא דשמיא כדי להצליח במלאכתו, ובודאי אם מדובר בתחום עמום וחמקמק כפתרון חלומות. אלא שיש רופאים ומדענים המוכנים להודות בכך, ויש שאינם. מידת ההכרה בנוכחות ה' בכל מעשה ידינו אינה קשורה דווקא לפתרון חלומות, היא נוגעת למקומה של האמונה בחייו של אדם באופן כללי.

 

מצד שני, גם לפי פשוטו של מקרא פתרון החלום אינו נס טהור, גילוי א-להי יש מאין. הפרשנים בכל הדורות הצביעו על כך שהחלומות מכילים את פתרונם באופן די פשוט: היאור, פרות יפות מראה ובריאות בשר רועות באחו, שבלים בריאות וטובות, וכנגדן פרות רעות מראה ודקות בשר ושבלים דקות ושדופות קדים המכלות אותם. סמלים מובהקים של הפוריות המצרית ואבדנה. הפלא הוא ביכלתו של יוסף להציע פתרון מלא ובהיר, כולל לוחות זמנים, בבטחון גמור. זהו יתרונו של הפותר המומחה שזוכה לסיעתא דשמיא על פני החובבן חסר הבטחון.

בעיני רבי זירא, אדם שאינו חולם הוא 'אדם רע'. (ברכות יד א'). המאמר החריף הזה מסויג ומוגבל בדיון של האמוראים שאחריו (ברכות נה ב) בכל אופן, הרעיון הבסיסי, שהחלום הוא צורך טבעי של כל אדם בעל נפש, במקומו עומד. גם כאן, הבדל דומה לזה שהצבענו עליו בענין הפתרונות. בימי הגמרא התייחסו למי שאינו חולם כמי שאינו זוכה לכך ש'יראו לו חלום' – מבחוץ, מן השמים. ואילו כיום השיח הפסיכולוגי ידבר על מודעות עצמית למתרחש בפנימיותה של הנפש. אדם שאינו חולם הוא אדם שאינו מודע. לא למתרחש בנפשו פנימה, וגם לא לתקוות ולסכנות שהעתיד צופן בחובו. והוא חסר יכולת אנושית חשובה ובסיסית ביותר.

 

לפעמים זה הגוף, השולח רמזים על מחלה מתפתחת, והשכל הנגלה ממאן להאמין. לפעמים זו הנפש, השולחת רמזים על רגשות, חיוביים או שליליים, המתפתחים כלפי מישהו קרוב, והרגשות הנגדיים מדחיקים אותם, ולא מאפשרים להכיר בכך. רק כעבור זמן, כשהמורסה של האיבה המצטברת תתפקע או האהבה תפרח, יתגלה למפרע פתרון החלומות. לעתים אין האדם חפץ כלל בפתרון החלומות, ואינו רוצה לדעת מה טומן עבורו העתיד. לפיכך נחוצה השנות החלום – פעם אחר פעם, על מנת שהוא ייהפך למטרד שאי אפשר עוד להתעלם ממנו. זו עצמה, השנות החלום, מצביעה על חומרת או עצמת הענין המוצנע והמודחק, ועל החשיבות שבחשיפתו והתמודדות אמיצה עם השלכותיו.

 

תורת החלומות ופתרונם אינה מחייבת קבלת דינו של גורל דטרמיניסטי וכניעות פטליסטית לתהליכים שאינם בשליטת האדם. אדרבה, חז"ל הכירו בכך שהחלום, בין אם הוא מכיל מידע על החוץ ובין אם הוא משקף תהליכים נפשיים פנימיים, הוא בר טיפול ואפילו שליטה והכוונה. לדעתם, ניתן במידה מסוימת לשלוט ולעצב את החלומות, וגם להשפיע על פתרונותיהם. כמובן, לא באופן שטחי וחובבני. אילו יוסף היה פותר לפרעה את חלומו הפוך, ומבטיח לו עושר רב מכח הפרות הדקות גיבורות החיל, הוא לא היה מבטל את הסכנה. אדרבה, פתרון שכזה היה גורם לפרעה להמשיך להתעלם מאותות הסכנה ומהצורך להתכונן. אולם יוסף הגיש לפרעה עם פתרון החלום גם דרך להתמודד עם הסכנות הצפויות. מעתה, יחלום פרעה על תיקונה והצלתה של מצרים ולא על האסונות הבלתי נשלטים שיפלו על ראשו. נראה, שיש חלומות שמצביעים על תופעה דו-משמעית ומשמעותם תנתן על ידי פעולת הפותר ובעל החלום. ולכן קבעו חכמים שחלומות הולכים אחרי פתרונם. יש שהאדם יכול לשנות את עמדתו הנפשית ובכך להשפיע גם על אופי חלומותיו, ולכן קבעו חכמים במאמר אחר שאדם חולם בלילה את מה שחשב עליו ביום. מדובר בתורה שלמה, מקצוע סבוך, שאי אפשר לסקור אותו במאמר קצר. (בתלמוד הבבלי הוקדשו לנושא מספר דפים בפרק התשיעי של מסכת ברכות).

 

לימוד סוגית החלומות מחייב הסקת מסקנות מעשיות ואופרטיביות, ולא כניעות פסיבית מפני גורל נסתר מעינינו.
חלומו האפוקליפטי של הרצל על אבדן מתקרב של העם היהודי הניע אותו להמיר חלום רע בחלום טוב, כשהכל חשבו 'הנה בעל החלומות הלזה בא', הוא פעל במרץ למימושו של חלום המדינה היהודית. חלומות האימה של בני חשמונאי על הפיכתה של מדינת היהודים לגרורה של ההלניזם המתפשט ברחבי האימפריה היוונית, הוביל אותם ליצירת חלום חדש לגאולת עם ישראל ותורתו מן השעבוד להתייוונות. החלום עורר לעשיה, והעשיה – לתיקון עולם. מי שאינו חולם, לא רואה את הסכנות הגנוזות במציאות ולא את התקוות הכמוסות בה. מי שמזלזל בחלומות, כמו אחי יוסף, אינו מסוגל לראות מעבר למציאות העכשויות, הנגלית, את מה שכמוס בה ויכול להחשף ולהופיע – לטוב ולמוטב. דווקא אלו המזלזלים בחלומות, שבויים בידי תהליכים בלתי נשלטים על ידי האדם. החולמים והפותרים הם אלו שצופים נכוחה את פני העתיד, ויכולים להשפיע עליו על ידי התערבות אנושית שתשנה את גלגול המאורעות, מהרמה האישית והפרטית ביותר ועד לרמת העם והעולם כולו.


שבת פרשת מקץ שחלה בחנוכה היא זמן ראוי לחלומות. לחולמים, למפענחים, לנכונים להתמודד באומץ עם פשר החלומות, להתמודד עם הממשות שבחלום: להאבק בסכנות ולנצל את ההזדמנויות.